''(יונה ד, ח) וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית [וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף] - מאי חרישית? אמר רב יהודה: בשעה שמנשבת, עושה תלמים תלמים בים. אמר ליה רבה: אי הכי, היינו דכתיב: וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף?! אלא אמר רבה: בשעה שמנשבת, משתקת כל הרוחות מפניה. והיינו דכתיב: (איוב לז, יז) אֲשֶׁר בְּגָדֶיךָ חַמִּים בְּהַשְׁקִט אֶרֶץ מִדָּרוֹם. אמר רב תחליפא בר רב חסדא אמר רב חסדא: אימתי בגדיך חמים? בשעה שהשקיט ארץ מדרום, שבשעה שמנשבת, משתקת כל הרוחות מפניה.
רב הונא ורב חסדא הוו יתבי, חליף ואזיל גניבא עלייהו, אמר חד לחבריה: ניקום מקמיה, דבר אוריין הוא, אמר ליה אידך: מקמי פלגאה ניקום? אדהכי אתא איהו לגבייהו, אמר להו: במאי עסקיתו? אמרו ליה: ברוחות. אמר להו, הכי אמר רב חנן בר רבא אמר רב: ד' רוחות מנשבות בכל יום, ורוח צפונית מנשבת עם כולן, שאלמלא כן, אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת, ורוח דרומית קשה מכולן, ואלמלא בן נץ מעמידה, מחרבת כל העולם כולו מפניה, שנאמר: (איוב לט, כו) הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו לְתֵימָן''.

על דברי הגמרא שרוח קדים - מזרחית עושה תלמים תלמים בים פירש רש''י: ''לפי שחזקה היא''.
ולכן פירש רש''י בהמשך: ''כשמשקיט ארץ מדרום - כשצינת רוח דרומית שוקטת ומי הוא המשקיטה רוח מזרחית משתיקתה שבשעה שמנשבת רוח מזרחית משתקת כל הרוחות''.
כלומר שרוח קדים חזקה מרוח דרומית ומשתקת אותה. ונצרך לפרש כך משום שנזכר לפני כן שרוח קדים היא החזקה, ולא הדרומית המוזכרת בפסוק זה.

וקשה, הכיצד רוח מזרחית משתקת את רוח דרומית, והלא אמר רב בהמשך שרוח דרומית היא הקשה מכולן?
עוד קשה, הכיצד פירש שיש צינה ברוח דרומית, הלא כתב בספר מעשי למלך הלכות בית הבחירה פרק ג הלכה יז: ''וידוע שרוח צפון הוא קר ורוח דרום היא חם''.
וכן פירשו החזקוני בראשית א, ב: ''ורוח ארבע רוחות מנשבות בכל יום. מן הבקר עד חצי היום רוח מזרחי והוא חם ולח משם עד הערב רוח דרומית והוא חם ויבש''.
וכן כתב רבינו בחיי דברים ג, כז: ''רוח דרום חם ויבש לתוקף חמימות השמש המהלך שם תמיד''.