רבי מאיר הייזלר ורבי רפאל רייכמן הגיעו יום אחד לבית מרן הרב שך להציע תלונה חשובה הדורשת תיקון במוסדות החינוך העצמאי.
זו היתה תקופת ''מלחמת ההתשה'' בין ישראל למצרים, ויום קודם נהרגו 12 חיילים ישראלים ע''י המצרים.
כשנכנסו למרן הגרא''מ שך, מצאו אותו וראשו מורכן על השולחן תפוס שרעפים. מחזה שגרתי ותנוחה אופיינית.
התישבו והחלו לדבר, והוא לא ענה להם מילה עד כלותם.
כשסיימו אמר להם, תראו מה כתוב בהמודיע! והזיז לעיניהם את העיתון שהיה מונח לפניו על השולחן, להראות להם את הכותרת.
ובקול מרוסק קרא ''צוועלעף אידישע בוחרים!!''
אני לא יכול לשמוע היום שום דבר!!!
אין שום דבר שחשוב, רק החיילים שנהרגו. אוי!!והוסיף וסיפר להם מרבו מרן הגרי''ז הלוי סולובייצ'יק מבריסק:
בפרוע פרעות ומלחמה בתקופת קום המדינה, הייתי נכנס כל יום אל הרב מבריסק ומדבר עמו בדברי תורה, והרב מבריסק לא היה עונה לי, אלא מסב את הנושא אל המלחמה ואל ההרוגים שאז התפרסם עליהם. כך בכל יום! לא הצליח להתרכז בתורה ורק דיבר על המצב הבטחוני.
אז לא הבנתי אותו. היום אני כבר מבין.
ואולי זה תלוי בגיל... – סיים מרן הגרא''מ שך. ונשאר רכון בכובד ראש וצער על השולחן עם הכותרת ב''המודיע''. ויצאו ממנו בלי לדבר על הנושא שלשמו הגיעו.
