להאזנה חייגו 1900502424 שלוחה 2

• רפי האוסדורף מנהל פיתוח עסקי במדריך החרדי בראיון על פעילות הסיקריקים נגדם וגניבת ספרי הטלפונים: כבר 24 שנה שאנחנו נכנסים בכל בית חרדי כולל במא״ש ואיני מבין על מה המהומה. עו״ד של א׳ התוקפים בראיון: מכחיש כל קשר לפרשה.

בימים האחרונים שהה הרב מן בביתו בבני ברק, בחודשים האחרונים אושפז תדיר בבתי החולים וסבל ייסורים קשים. אחיו של המנוח הגאון רבי דוד יצחק מן הלך לעולמו לפני כמה שנים לאחר שסבל ממחלה קשה.
המנוח הוא בנו של הגאון רבי מרדכי לייב מן זצ''ל חבר מועצת גדולי התורה, ואף היה ממקורביו של מרן ראש הישיבה הגראי''ל שטיינמן שליט''א, ומחותן בנו הגאון רבי שרגא שטיינמן.
אחיו הם הרבנים רבי אליהו מן מבית הגר''ח קנייבסקי, רבי חיים מן, רבי אברהם ישעיהו, רבי משה, רבי ישראל מאיר, רבי יוסף ורבי דוד יצחק זצ''ל.
המנוח זצ''ל כיהן כר''מ בישיבת 'דברי מרדכי' בבני ברק אחד מתלמידיו סיפר ל'קוקר': ''הוא היה האדם שתמיד ניגשתי להיוועץ עמו בשאלות בגמרא, תמיד כשהייתה לנו קושיה בשיעור שמסר וגם בכלל בשנים בהם לא למדתי אצלו, ידעתי שיש אל מי לפנות שיבאר את הנלמד בצורה בהירה'', מספר אחד מתלמידיו.

בשעת יציאת הנשמה אמש, הגיעה האלמנה לבית החולים 'תל השומר' על מנת להיפרד מבעלה המנוח, לאחר מכן הובהלה לבית החולים 'מעייני הישועה', ובשעות האחרונות ילדה בן במזל טוב, בקרב משפחתה מקווים כי תוכל להשתתף בהלווית בעלה המנוח.
המנוח, שלמרות גילו הצעיר היה מחשובי הת''ח במודיעין עילית, מונה כבר בגיל 25 מונה לשמש כראש כולל מעלה אדומים בעיר.
לאורך כל תקופת מחלתו הוא המשיך למסור שיעורים כשעשרות רבות של אברכים השתתפו בהם.

תמונת המכתב במקור

כזכור, מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה טרומית את הצעת חוק המקוואות שהגיש חבר הכנסת משה גפני. 42 חברי כנסת תמכו בה ו-28 התנגדו. ההצעה תועבר להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
מגיש הצעת החוק, ח”כ משה גפני אמר בדיון כי “הצעת החוק הזו לא באה למנוע מרפורמים וקונסרבטיביים לטבול במקווה. להפך אנחנו מזמינים את כולם. יש החלטה של בג”ץ שאני לא מבין למה השופטים פסקו את הפסיקה הזו, ואנחנו רוצים לתקן טעות שלפי דעתנו פסק בית המשפט. יש במדינה הזו יותר מקוואות פרטיות שאף אחד לא מתערב בהם אבל מקוואות ציבוריות של המדינה הם עבור טבילה הלכתית.
“דבר וחצי דבר לא ישתנה מהחוק הזה, מה שהיה הוא שיהיה. אני מודיע ומתחייב כאן במליאה שאנחנו ננסח את זה בוועדה באופן שיהיה ברור שלא יהיה שינוי במעמד הטובלות. אנחנו רוצים להשאיר את המצב כמו שהוא ולא רוצים להביא למתח מיותר. מה שמדובר פה זה שרוצים לעשות גיור במקווה כשזו לא מטרת המקווה. מקווה זה נושא הלכתי זה לא בית מרחץ ולא חמאם טורקי”.
השר לשירותי דת, דוד אזולאי אמר: “מי שאינו מקבל את סמכותה של התורה ורומס את מצוותיה ברגל גסה אינו יכול לטעון שהוא מייצג דת בישראל. התנועות האלה שרויות בנסיגה והמספרים שהם מציגות מנופחים. זכותם לנהל טקסים וכל פולקלור שהם ירצו אבל היהדות היא לא תיאטרון שבאים אליו באוטו בשביל ליהנות. הגופים הללו שמבקשים לשנות את התורה וההלכה הם אינם זרמים בדת ישראל.
“כמו שלא ניתן לרופא להתקרב לבית חולים באמצעות כישוף ולא נקרא לו רופא, כך לא ניתן לגופים האלה להתקרב לתורת ישראל. מאז קום המדינה הקפידו כולם על שמירת הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה. יש כאם מהלך שלא בר בידיים נקיות. עם כל הכבוד לציונות ולתמיכה שלהם במדינת ישראל, לא ניתן להם לנהל אותנו בשלט רחוק ולפגוע בצביונה היהודי של המדינה. אני מודיע לכם שכל ניסיון להתערב ולשנות כללים שלא על פי ההלכה לא יהיה”.

לאחר שטרם הועבר ע''י האוצר התקציב המיועד למועצות הדתיות ברשויות המקומיות לשנת 2015 ולאחר שטרם יושבו מחלוקות בין חברי הוועדה לאוצר ולמשרד לשירותי דת על אופן חלוקת התקצוב של המועצות בין הרשויות המקומיות למדינה, סירבה ועדת הכספים לאשר את אמות המידה לתקצוב המועצות לשנת 2016.
חברי הוועדה ובראשם, יו''ר ועדת הכספים, ח''כ משה גפני דורשים שהמדינה תגדיל את סך התקציב המיועד לשירותי הדת ואז יתייתרו המחלוקות על אופן חלוקת התקצוב למימון שירותי הדת בין הרשויות המקומיות למדינה. הנוסחה הבסיסית לחלוקת התקצוב היא 60% תקצוב המועצה הדתית ע''י הרשות המקומית ו- 40% ע''י המדינה באמצעות המשרד לשירותי דת.
בדיון הבוקר בוועדה, מתחו חבריה ביקורת נוקבת על התנהלות הממשלה בכל הנוגע לתקצוב שירותי הדת. חברי הכנסת קבלו על-כך שהמסגרת התקציבית הכוללת לכלל המועצות הדתיות איננה מספיקה, מה שלטענתם גורם לקביעת אמות מידה מורכבות שיוצרות עיוותים בין הרשויות המקומיות לבין עצמן, באופן כזה שאפילו אם רשויות מסוימות סובלות מגירעונות, בגלל אמות מידה המגדירות אותן כחזקות, הן נאלצות לספוג שיעורי השתתפות גבוהים יותר של המועצות הדתיות שבתחומן.
עוד דורשים חברי הכנסת, להגדיל את סך התקציב הכולל כבר לשנת 2015, על-מנת לפתור בעיה נקודתית שנוצרה עקב אישור התקציב רק בסוף שנת 2015 בגלל הבחירות. נוכח הדחייה באישור התקציב, הרשויות המקומיות כולן כבר תיקצבו את המועצות הדתיות שלהן על בסיס אמות המידה של 2014 ועתה, נוכח הבחינה מחדש שמבצע המשרד לשירותי דת יחד עם משרדי האוצר והפנים כמדי שנה, יצא ש- 4 רשויות: אילת, אשקלון, באר-שבע ואשדוד, יאלצו להשתתף בשיעורים גדולים יותר 75% בעוד שבפועל הן תקצבו בשיעור השתתפות של 60% כמו ב- 2014 כאמור.
הדבר עשוי לאלץ אותן לספוג בבת אחת הוצאות ניכרות של עוד מיליוני ₪ וראשיהן פנו אל חברי הוועדה על-מנת לשנות את רוע הגזרה.
יו''ר הוועדה גפני, כמו גם רכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח''כ מיקי זוהר (הליכוד) הציעו שהאוצר ייתן תוספת תקציבית חד-פעמית של עוד 6 מיליון ₪ לסגירת הפערים של 2015 כאמור. זאת על-מנת למנוע מצב שבו אי העלאת שיעור ההשתתפות לאותן 4 רשויות תחייב להשית את הפער התקציבי במסגרת הכוללת של תקצוב המועצות הדתיות על רשויות אחרות.
המענה של משרדי הדתות, האוצר והפנים לכך היה יצירת עוד מדרגות תקצוב של 68% ב- 2016 לאותן 4 רשויות על-מנת לפורס להן את הגידול בשיעור ההשתתפות על-פני יותר זמן וב- 2017 הן ישתתפו בשיעור של 75%. הפער של 7% יתחלק בין כלל הרשויות.
עוד דרשו גפני וזוהר, להגדיל באופן ניכר את תקציב שירותי הדת מ- 2016 והלאה. ח''כ זוהר: ''הסיטואציה העומדת לפתחנו איננה פשוטה. 2015 טרם הוסדר, כלומר הרשויות משלמות כסף ממה שאין להן כשהובטח להן שיועבר להן כסף וטרם קיבלו פתרון בר-קיימא לאותן 4 רשויות. לגבי התקנות החדשות ל- 2016, אין כאן מספיק כסף, ואי אפשר לחלק את העוגה כי עדיין לא בשלה, אין מספיק כסף. צריך להגדיל את העוגה כולה. שירותי הדת הם הבסיס שלנו כעם ולא ייתכן שרשות מקומית נותנת יותר ממה שהמדינה נותנת לצורך כך''. זוהר קרא ש''לא לאשר את אמות המידה עד שלא תהיה תוספת תקציב''.
מנכ''ל המשרד לשירותי דת, עודד פלוס, אמר ש''ההעברות התקציביות למועצות הדתיות אמורות להגיע לוועדת הכספים בשבועיים הקרובים.
תקציבן במשרד לשירותי דת, דוד נחום, אמר ש''סך התקציב לתקצוב כלל המועצות הדתיות, המדינה והרשויות ביחד עומד על כ- 480 מיליון ₪. ב- 2016 יש תוספת של עוד 3 מיליון ₪''.
גפני קרא בסיכום הדיון למנכ''ל המשרד לשירותי דת, פלוס ולנציגי האוצר,''לחזור לוועדה עם הודעה על הגדלת העוגה התקציבית של שירותי הדת וכן עם פתרון נקודתי של תוספת של 6 מיליון ₪ ל- 2015 על-מנת לפתור את הבעיה שנוצרה עם 4 הרשויות''.גפני: ''בכל-אופן, קודם כל תביאו את התקציב ל- 2015 ואח''כ נדבר על אמות המידה ל- 2016

עשרות שוטרים וחוקרי FBI פשטו היום אחר הצהריים על בתי משפחות חרדיות, ועסקים חרדיים במונסי, ובקרית יואל שבמונרו.
על פי החשד, קבוצה של עשרות אנשי עסקים יהודים, כמו גם נציגים בכירים בעיריות וברשויות, הסיטו תקציבים מתכניות חינוך ממשלתיות שהועברו לישיבות ומוסדות ציבור.
החוקרים החרימו מסמכים, ועל פי הדיווח בין החשודים נמצאים חסידים המחזיקים בעמדות מפתח.
גורמים חרדים מסבירים כי החשד מבוסס על אי עמידה בתכנית ממשלתית שהתחילה בשנת 1998.
על פי התכנית המכונה אי-רייט, יסופקו לספריות ובתי ספר, מחשבים חדשים, אינטרנט, טלפונים מכשירי תקשורת וכן הלאה. מחזור הכספים של התכנית עומד על 4 מיליארד דולר לשנה.
''במשך שנים קיבלו מוסדות רבים תקציבים, בסך מיליוני דולרים, עבור אינטרנט ומחשבים'', אומר גורם חרדי בניו יורק. '' עד שלפני מספר שנים החלו מספר עיתונים יהודים להעלות שאלות – מדוע לא מתורגמים הכספים הרבים שזורמים למחשבים ואינטרנט במוסדות מסוימים. בקיצור, לאן הולך הכסף?
הכסף הועבר לצורך ציוד טכנולוגי מתקדם כמו שמספר פרץ קליין בעלים של חברת טכנולוגיה: ''התקנו מערכות חיווט, מיחשוב ושירותי טכנולוגיה בבתי ספר יהודים, כאשר אנו מקבלים מימון של 90 אחוז מן הממשלה''. אלא שלצד בתי הספר והמוסדות שצויידו בסיוע המימון הנדיב, מוסדות אחרים קלטו את התקציב אך לא הפנו אותו לצרכיו הייעודיים.
העיתון הראשון שהעלה את השאלות היה עיתון יהודי במנהטן, שציין כי חלק מן המוסדות אליהם הופנה תקציבי עתק למיכשור מודרני, אוסרים כלל על תלמידיהם להשתמש ברשת האינטרנט.
''ה-FBI החל לחקור, ודיווחים על גל מעצרים נרחב התפרסמו בשבועות האחרונים. בנוסף נעצרו לפני זמן מה מספר בכירים ברשויות שעל פי החשד 'זימרו' והובילו את החוקרים אל החשודים החרדים בקרית יואל ובמונסי''.

בשורה טובה: בימים האחרונים לקראת חג פסח, קיבלו אלפי אברכים הלומדים בכוללים של ישיבת 'מיר' העלאה במשכורתם בין 150 ל-300 שקלים, האברכים התבשרו כי הסכום יתווסף למשכורתם באופן קבוע.
לפני תקופה סבלה הישיבה כמו מרבית המוסדות והכוללים בעולם התורה ממצוקה תקציבית גדולה, זאת הן על רקע הקיצוצים הכלכליים בתקציבי המוסדות בשל גזירות הממשלה והן בשל המיתון העולמי המקשה על הגבירים לתרום כפי שנהגו בעבר.
בחודשיים האחרונים כפי שנחשף לראשונה ב'קוקר' החלה הישיבה בסדרת דינרים במלאת 200 שנה להיווסדותה של הישיבה, כחלק מהמאמצים לגיוס כספים האברכים הם המרוויחים הראשונים.
ל'קוקר' נודע כי בעת האחרונה לא נרשמו דילוגי משכורות בישיבה ואברכי הישיבה זוכים כמעט מדי חודש בחודש לקבל את המלגה החודשית, כאשר במשכורת האחרונה שחולקה על חודש שבט הופתעו האברכים לגלות כי במשכורתם נופו עד 300 שקלים, חלקם עם 200 שקלים והשאר 150.
עד לפני כחצי שנה קיבלו האברכים ותלמידי הישיבות הגדולות הקצבות לפי תקציב 2014. האברכים קיבלו 432 שקל לחודש ותלמידי הישיבות הגדולות 240 שקל.
לאחר כינונה של הממשלה הקיימת כבר הסכימו האוצר ומשרד החינוך, בלחץ הח''כים החרדים, להגדיל את הקצבאות על פי הצעת התקציב ל-2015, כך גדלה קצבת האברך ב-79% ל-774 שקל ואילו ההקצבה לתלמיד ישיבה גדולה גדלה ב-79% ל-430 שקל.