הפלאיירים שעוררו סערה גדולה ברחבי השכונה, תיארו את אותו חייל מניח על כתפו נשק בצורה מרושלת ומחזיק בידו ספר גמרא. רגל אחת שלו נעולה בנעל צבאית ואילו השנייה בנעל בית והמראה הכללי שלו נלעג ועלוב.

אל האיור הזה, התלווה הכיתוב: "נסחפתי אל חיי הבטלה, ישבתי על הברזלים בשכונה, טבעתי בירוקת המבאישה, שלחו אותי לבלבל את בחורי הישיבה ולייבש להם את הנשמה, אני עובד עליהם עם סיסמאות מהגמרא, אבל בפועל אני דבר אחר לגמרי, אז מי אני?".

פיתרון החידה נכתב באותיות של קידוש לבנה: "החרד"ק מלשכת הגיוס".

בעוד הביטוי חרד"ל מסמל ראשי תיבות של חרדי לאומי, המילה חרדק, באה מהמילה חיידק, כמו ניסיון להשוות את המתגייסים לצה"ל מקרב קהל זה, לחיידקים.

בכיסו של "החייל החזירי" נראה חזרזיר קטן שמפיו עולה הכתובית: "אני לא זקוק למסכת פסחים, לי יש רגל בדיוק כמו של קורבן פסח". כדי להשלים את התמונה המכעיסה, מופיעות דמויות של שלושה ילדים חרדיים, המתבדחים על חשבונו, כשהמסר הכללי של הפלאייר הוא לנגח את בחורי הישיבות המתגייסים לצבא, מקהל החרדיים הלאומיים.

תושב השכונה, חיים פדלון: "אי אפשר לתאר את החוצפה, להשוות חייל צה"ל לחזיר או לחיידק, מילא אתה לא מתגייס אז לפחות שב בשקט ותכבד את החיילים שמגינים עליך ומאפשרים לך חיים בכלל".

פדלון מספר כי מכיוון שהוא מלווה באופן אישי שלושה בחורי ישיבה שיצאו בשאלה, ארון החשמל שלו "קושט" לא אחת בפלאיריים האלה ובסטיקרים עם הכיתוב
"השמד מי שמתגייס". לדבריו, העומדים מאחורי הפאשקווילים, הם קומץ בחורי ישיבה קיצוניים מישיבת "כנסת יצחק", הממוקמת בשכונה בסמוך למקום מגוריו.

מנהל ישיבת "כנסת יצחק", הרב בירנבוים, מכחיש כל קשר בין תלמידי הישיבה שלו לפרשה: "יצא לי לראות את הפאשקוויל הלא הגיוני הזה. לבחורי הישיבה שלנו אין כל קשר לדבר וכן לא להפגנה שהתקיימה בחדרה בנושא הגיוס. בכל מקרה צר לי שיאיר לפיד הצליח להביא לכזו הסלמה בין חילונים לחרדים. אם עד כה הייתה הידברות של כבוד כעת יש הסלמה וקיצוניות".