נו, אבל מה זה משנה - לך זה הרי פשוט ואין צורך להעמיק, ובמיוחד שאם יש רחמנא ליצלן "מזרוחניק" שמבאר משהו מוצלח - הרי הוא "מזרוחניק" אז בטל ומבוטל ובא לך לבכות.

בא יהודי לפרש ולהעמיק סוגיה קשה שרבים התקשו בה, וכמוזכר באתר הנ"ל:
רב האי גאון (רה"ג) הציע לפרש את סוגית שלוש הנשים "על דרך שנים אוחזין בטלית," ולא פירט. פרופ' ישראל אומן סיפק הסבר מפורט להצעת רה"ג, המתיישב יפה לא רק עם המשנה, אלא גם עם הגמרא וגם עם חשובי הראשונים.

(וראה גם דברים מבהילים שכתב רס"ג בסוגיה זו),

אבל אתה מעדיף להישאר שטחי ולא להעמיק, כי הרי הוא "מזרוחניק",
אז עדיף להישאר שטחי ולפזר כמה סיסמאות בגנות המזרוחניקים ("הבל", "כל השטויות שבעולם") ותנוח עלי נפשי.

הודעתך מביישת אותך ולצערי גם חלקים מסויימים המגזר ממנו באת.

אוי, כמה קל לטקבק ולהשתלח באחרים ולהפיץ לשון הרע.

לפי הגמרא החישוב שצריך להיות הוא פשוט מאוד:
כל אחד רשאי להתחלק באותו חלק שיש לו עליו תביעה.
לזה רב האי גאון מתכוון שזה כמו שניים אוחזין.
לפי זה החשבון יוצא אחרת ממה שכתוב, ולכן הגמ' מעמידה אוקימתות.

התוס אומר "לא איתפרש שפיר טעמא דהא מילתא" על פרט מסויים באוקימתא של הגמ' , זה שבעלת המאתיים יכולה לוותר לבעלת המאה על זכותה בחלוקה במנה הראשון ואח"כ לתבוע מבעלת ה300 להתחלק איתה, לא מדובר בבעיה חשבונית אלא הלכתית.

זו לא הפעם הראשונה ולא השניה שהגמ' מתרצת באוקימתות דחוקות , פרופ' אומן מציע תירוץ אחר, שזה קוריוז מעניין ולפי זה לא צריך להעמיד אוקימתות, אבל הקשר לשניים אוחזין הרבה יותר הגיוני לפי ההבנה של הגמ', כלומר כל נתח מתחלק בשווה לכל הטוענים עליו, כלומר המנה הראשון מתחלק לשלשתן בשווה, השני לשתי האחרונות והשלישי כולו לשלישית. ולא לומר " לכל זוג שחקנים, אם ניתן לכל שאר השחקנים את הסכום שהחלוקה נותנת להם ונחלק את מה שנשאר בין הזוג על פי "שניים אוחזין", הרי שהחלוקה ששניים אוחזין תיתן תהיה זהה למה שהם אכן מקבלים בחלוקה המקורית".

תיווכח לדעת שמה שכתבת פשוט לא נכון (הוצאת שם רע של ממש).

הוא לא חידש כלום אלא רק ביאר את סוגיית הגמרא ע"פ שלוש שיטות:
רי"ף (ואת דברי רב האי גאון שהובאו בדבריו)
ר"ח
רש"י

הוא גם חזר והדגיש בפתיחת השיעור וכן לקראת סוף השיעור - שהוא לא מחדש כלום אלא רק מבאר את מחלוקת הראשונים הזו.

אלא מה?
היה פעם כתב עת חרדי שהוציא דבריו מהקשרים והעליל עליו עלילה זו כפי שכתבת, אך לשווא.

אתן תקציר.
כמו שהיום יש טכנולוגיה שאריסטו לא הכיר כך אנחנו יכולים להבין את התורה יותר מחז"ל... עפ"ל
(בהתחלה הכותב משחק קצת בשטח של תורת ר' חיים ור' ברוך בער.. בהמשך הוא מגיע לחז"ל...)

אתן גם את תגובתי לגופו של ענין:
התורה אינה חכמה כשאר החכמות, התוורה היא חכמה אלוקית שבורא עולם נתן לנו.
אין בתורה חלק מסוים שנקרא "אמת אבסולוטית" לעומת חלקיה האחרים כי "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" וכל מהותה על כל דעות חכמיה ולומדיה 'בת השמים' היא

והתורה כגחלת המחזיקה בתוכה את השלהבת היוצאת ממנה בניפוח ע"י עמל התורה
והעמל עצמו מסובב בסייעתא דשמיא את ענין אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא אם נעשה בלימוד ראוי ונכון בקניני התורה הראויים לה, וענוה ואמונת חכמים ממ"ח הקניינים שמנו חכמים.

ולכן אין מקום להשואות מקוממות בין התורה לחכמות חיצוניות
כי בחכמה החיצונית ימצא הראשון טועה והאחרון אמיתי אבל בתורה ימצאו כולם צודקים

ומה שכתב ש"החידושים הטובים תפוסים"...
ניכר שלא טעם טעם עיונה של תורה, ואין ניצוץ דומה לחבירו וכל אחד שמח בחלקו. ילך נא ויעיין במשנייות וברייתות, במאמרי חז"ל במדרש ואגדה וימצא שכל דבריהם כגחלי אש ובהשקפה חיצונית "הם חוזרים על עצמם" אך תילי תילים של הלכות נתלו בקוצו של יוד בחילוקי לשונותיהם
יפתח נא מר את דברי תוספות, הרשבא הרא"ש והריטב"א ויוכח שזה ממש לא היה איכפת לר"ן שהריטב"א חברו מחדש מתור דברי רבו את אותו חידוש שהוא חושב ובאריכות טורח להסביר ולהוכיח

מי שלא מבין מה כתבתי, לא טעם טעמה של תורה ואין מה לנסות להסביר על יין הונגרי למי שלא טעם אותו