מי שהיה נשוי שלש נשים ומת, כתובתה של זו מנה ושל זו מאתים ושל זו שלש מאות ואין שם אלא מנה – חולקין בשוה; היו שם מאתים – של מנה נוטלת חמשים, של מאתים ושל שלש מאות שלשה שלשה של זהב; היו שם שלש מאות – של מנה נוטלת חמשים ושל מאתים מנה ושל שלש מאות ששה של זהב. וכן שלושה שהטילו לכיס – הותירו או פחתו, כך הן חולקין.
•
זו המשנה בדף צג במסכת כתובות, העוסקת בחלוקת עזבון בין שלוש אלמנות שסכום הכתובה שלהן אינו זהה. שיטת החלוקה נכונה גם לגבי פירוק שותפות בין שותפים המחזיקים סך מניות שונה.

במשך הדורות פרשני המשנה והתלמוד התקשו בפירושה של הסוגיה ובעיקר את מציאת הכלל המנחה שעל פיו נקבעה שיטת החלוקה של הירושה.
צפו בשיעור מלווה במצגת הסברים להבנת הסוגייה (באדיבות פורטל הדף היומי)

http://files.daf-yomi.com/klali/maamarim/uman-ktubot-93.mp4