המוכר יותר בשמו - הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. ותוך הפרה בוטה של חוזה ורסאי, שהסדיר (כשנה לאחר מכן) את מאזן הכוחות, הגבולות והפיצויים בתום מלחה"ע ה-I.
וגרמניה אכן לא גילתה תוקפנות למוסקבה... לפחות למשך קרוב לשנתיים, עד למבצע ברברוסה, ביוני 1941.בנובמבר האחרון - במלאת 100 שנים לתום מלחמת העולם הראשונה - תהיתי פה, איך יתכן שהנושא אינו חשוב מספיק למשרד החינוך ולעומד בראשו (באותה עת - בנט), בכדי שיחייבו דיון בו אפילו בכתות הבוגרות בתיכון: https://rotter.name/nor/study/21693.shtml
(אגב, גם 4 שנים קודם לכן, כשפירון עמד בראש המשרד, מערכת החינוך שלנו לא טרחה לציין את פרוץ אותה מלחמה: https://rotter.name/nor/study/20839.shtml )
וגם היום, 80 שנים לפרוץ המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות - שלא לדבר על ההקשר הטראגי לעם היהודי - שר החינוך המכהן (פרץ) לא מוצא לנכון לחייב את צוותי ההוראה בתיכונים להקדיש לכך כמה דקות...
מתקשה למצוא את המלים המתאימות לתאר זאת. אולי אסתפק בכך, שזה בוודאי לא משהו להתפאר בו.