מדוע העולם זקוק לעוד ספר על הפרעות קשב?

כי זאת בעיה שלא מטופלת נכון כיום. אנשים שסובלים מהפרעת קשב לא מאובחנים כמו שצריך, וגם כשהם מאובחנים הם לא מקבלים טיפול הולם. במקסימום, הם מגיעים לרופא המשפחה שנותן להם ריטלין, וחושבים שבזה זה נגמר. אבל ריטלין זה רק חצי מהטיפול. אולי שליש.

מה זאת אומרת לא מאובחנים כמו שצריך, מדוע האבחון לא טוב?

כי המבחנים הממוחשבים הם כלי עזר, הם לא אבחנה. מכיוון שזאת הפרעה מאוד פופולרית, כולם רוצים להיות מאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז, אף על פי שלרוב האנשים שפונים לאבחון אין הפרעת קשב וריכוז.

וסביר להניח שהם גם יקבלו את האבחנה.

יקבלו את האבחנה, ויקבלו את הטיפול, שזה איום ונורא בעיני. ממש. פאשלה של המערכת הטיפולית. הרי לא ייתכן של–50% מהסטודנטים יש הפרעת קשב וריכוז והם על ריטלין.

אז מה יש להם? מה אנשים נוטים לבלבל עם הפרעת קשב? אתה עושה בספר הבחנה בין קשיי קשב להפרעת קשב.

קשיי קשב נובעים מכל מיני סיבות - אנשים מדוכאים, או בחרדה, או בסטרס, נולד להם ילד והם לא ישנים בלילות, הם עובדים על הדוקטורט ויש להם חובות והם בלחץ והם לא מצליחים להתרכז. זאת לא הפרעת קשב אמיתית.

אז מה זו הפרעת קשב אמיתית?

הפרעת קשב זו הפרעה נוירולוגית פסיכיאטרית התפתחותית. היא מתמשכת, והיא באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים - בעבודה, בלימודים, בזוגיות, בהורות, בסקס. אצל אנשים שסובלים מקשיי קשב יש תחומים ספציפיים שבהם קשה להם.
(...)
אתה יודע, לי יש הפרעת קשב מאובחנת, ולמרות זאת קשה לי לחוש אמפתיה למה שאתה מתאר. למה, למשל, אני לא מסתדרת עם תשלום חשבונות? הרי אני מסוגלת לבצע מטלות הרבה יותר מורכבות.

זה לא קשור לאינטליגנציה. את יודעת מה לעשות, אבל פשוט יש משהו יותר מעניין שאת רוצה לעשות באותו רגע, והוא נראה לך יותר דחוף. המנגנון שיש לכולנו, ואומר לנו במה להתמקד, מה חשוב יותר ומה חשוב פחות, לקוי אצלך.

אבל אף אחד לא אוהב להתעסק עם ביורוקרטיה, אז איפה עובר הקו? לא מזמן עיקלו לי כסף מהחשבון, על דו"ח. בטעות. עשיתי טלפונים, העבירו אותי בין פקידים שטענו שזה לא בסמכותם, ופשוט הרמתי ידיים. הבנתי שאני לא יודעת מה לעשות יותר.

מה שאת מתארת אופייני מאוד למבוגרים עם הפרעת קשב. ילדים עם הפרעת קשב מנסים בעקשנותם להתגבר על הקשיים האלה. מבוגרים, שכבר התאכזבו כל כך הרבה פעמים והפסידו בכל כך הרבה מאבקים כאלה, מוותרים. עכשיו, זה לא שאת לא יודעת מה לעשות, אלא שאין לך יכולת להתמיד בפעולה הטכנית והמשעממת. מכיוון שזה לא באמת מעניין אותך ולא באמת חשוב לך, אפילו שהם לקחו לך כסף. יש דברים שיותר מעניינים אותך מהכסף הזה, אפילו אם את צריכה אותו. בנקודה הספציפית הזאת, בסדרי העדיפויות שלך, זה כבר לא חשוב. היכולת לקחת משהו שהוא לא באמת מעניין, ואתה לא רוצה לעשות אותו, ובכל זאת אתה עושה אותו ומתמיד בו, זה המקום שבו אנשים עם הפרעת קשב נופלים. זה גם, אגב, החלק שבו הטיפול התרופתי כושל.

ואולי זה סתם פינוק? למי, בעולם הזה, יש פריבילגיה לא להתעסק עם ביורוקרטיה?

לאנשים שיש להם הפרעת קשב. כי גם אם הם רוצים, הם לא יכולים.

ללא קשר לאינטליגנציה או למנת המשכל שלהם.

אדם אינטליגנטי מפתח לעצמו כל מיני מנגנונים עוקפים. ואז אנחנו רואים בחור בן 25, שמעולם לא היתה לו שום בעיה, היה תלמיד מצטיין, הוציא ציונים טובים בבגרויות כי הוא זכר הכל בעל פה, אבל באוניברסיטה, ששם הדרישות אחרות, הוא לא מצליח לעשות כלום. יש לי מטופלת עם תואר שני, שהתחילה עכשיו לעבוד בחברת היי־טק. בחברה הזאת הישיבות מתנהלות עם לפטופים פתוחים ועוד מצגת על המקרן, ואתה אמור לענות למיילים ואס.אם.אסים תוך כדי הישיבה. הבחורה הזאת מסיימת את יום העבודה ואין לה מושג מה היא עשתה. היא לא זוכרת. היא לא מסוגלת להתמודד עם זה, כי בן אדם עם הפרעת קשב זקוק לכל הגירויים האלה.

אבל זה נכון לגבי כולם. כולם מחפשים גירויים.

נכון. המוח שלנו לא אוהב גירויים ישנים, הוא תמיד מחפש גירויים חדשים. אבל אדם רגיל מסוגל להגיד, "זה גירוי ישן, אבל מאוד חשוב, ולכן אני אתעלם מהגירוי החדש ואתמקד במה שאני עושה כרגע עד שהוא יסתיים", בעוד שמי שיש לו הפרעת קשב לא מסוגל לעשות את זה. מישהו מדליק מצית, הוא מסתכל על המצית, מישהו נכנס לחדר, הוא מתרכז במי שנכנס לחדר.
(...)
מה המיסקונספציה הנפוצה ביותר לגבי אנשים עם הפרעת קשב?

שהם עצלנים.

וזה לא נכון? אני חושבת שזה קצת נכון.

לא. אני חושב שהם דווקא עובדים יותר קשה מכולם. הם צריכים להילחם, לטפס על ההר כל הזמן.

הבעייה העיקרית שזה נהיה מביך להודות בזה-כל מי שאתה אומר לו שאתה דיסלקט ישר דופק לך מבט של-"דפקת את המערכת הא?" ולא מבינים שגם אם אני יודע איך פותרים שאלה מסויימת אני פשוט לא יבין מה שואלים אותי...גם באבחון שלי כשדיברתי עם בוחנת שעוסקת בזה מאד הובכתי מהסיטואציה וחבר טוב שלי שגם יש לו דיסלקציה קצת יותר רצינית משלי (שלי ממש קלה) אמר לי שהוא הרגיש אותו דבר-המסחרה שנהייתה לזה פשוט דופקת את האנשים שבאמת צריכים את זה....

מי שלא יודע דיסלקציה זה סוג של פגם במח-המח פשוט רץ קדימה בזמן שפיזית אתה עוד לא שם-למשל אני יכול לכתוב מספר 623 קודם 2 אחרי זה 3 ואז 6 במקרה הטוב אם אני שם לב ובמקרה הרע 236 למשל...או שאני יכול לקרוא משפט 4 פעמים ולא להבין למה אני לא מבין אותו ואז לראות שקפצתי שורה בלי לשים לב ובגלל זה הוא לא מתחבר לי....

לכולם יש לפעמים חוסר ריכוז מעייפות וכאלה אבל אנשים פשוט אוהבים להשליך את זה ולנצל את המערכת ומשחקים אותה מפגרים כדי לקבל עוד כמה דקות מה שלא תמיד עוזר למי שלא צריך את זה אגב...

החל מהשניה ה-24: