קבוצות דיון
פורום אברכים
נושא #49684
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
|
לונגן
חבר מתאריך 5.3.14
332 הודעות | יום ששי ה' בניסן תשע''ד
11:24 04.04.14 |
    
|
משום מה מרן הגר''ח קנייבסקי לא ישן
| |
הוקפץ אל ראש הפורום בשעה 12:07
יום שני ט' ניסן התשס"ח. סיפרה הרבנית (ע"ה): "אור ליום ט' ניסן, ב 12- בלילה חזרתי הביתה, נאמר לי שסבא
הקדים ללכת לישון כבר בשעה 11 כי לא חש בטוב, נכנסתי לחדר ומצאתי אותו ער והוא מוטרד מאד וחסר מנוחה,
"נעלמו לי הלולבים ששמרתי לשריפת חמץ" אמר, "הם לא במקום שהנחתי אותם", אמרתי לו כנראה שהאשה
שעוזרת לנקות לפסח רק הזיזה אותם למקום אחר ובבוקר בודאי נמצא אותם, אך הוא לא נרגע וחזר ואמר הבית כאן
הפקר, כל אחד בא ועושה כחפצו, לוקחים כל מה שרואים, ואולי זרקו את הלולבים, ואיך נמצאם? ואני עניתי-בבוקר
נמצא, עד כה וכה בעיפותי נרדמתי. התעוררתי לאחר כשעה ב 1.30 בלילה ראיתי והנה המיטה של סבא ריקה, קמתי
לחפשו בדאגה אך בכל חדרי הבית הוא לא היה, בחדר שעל הגג דלק האור וחשבתי שמא עלה ללמוד שם כדרכו, אך
הוא לא היה גם שם. לפתע נפתחה הדלת וסבא הגיע-התברר שירד למקום פחי האשפה כדי להסתכל שם, אולי זרקו
את הלולבים לשם... וצערו היה רב, כבר לא יכל לישון והסתובב בבית אנה ואנה וחיפש את הלולבים, בשעה 3 לפנות
בוקר סבא העיר אותי בשמחה גלויה: הלולבים נמצאו (באחת הפינות) רק אז שקטה רוחו ביודעו שיוכל לקיים את
המנהג לשרוף הלולב בשריפת חמץ, למחרת כשסיים את ארוחת הצהרים וקם ממקומו ללכת לישון, בעיפות רבה
(לאחר שלא ישן בלילה) הזכיר שוב לסבתא "תשמרי שלא יקחו את הלולבים"... עד היכן שמירת |
|
|
|
 |
0
|
|
|
|
 |
|
|
|
שלמות
חבר מתאריך 27.2.14
1296 הודעות | יום ששי ה' בניסן תשע''ד
14:02 04.04.14 |
|
|
8. מכתב
בתגובה להודעה מספר 0
| |
באחד מהימים התדפק בחור ישיבה בבית מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א, כשהוא מציג עצמו בפני בני הבית כבחור שאינו אוהב ללמוד וההתעסקויות מחוץ לבית המדרש יותר קורצות לו מדף גמרא, ובפיו בקשה להכנס למרן שליט"א שאולי יפסוק לו שבחור כמוהו במצב שכזה שאינו אוהב ללמוד באמת פטור הוא מהלימוד. הבחור הוכנס פנימה אך לפני כן ביקש תנו לי לדבר עם ראש הישיבה בצורה פתוחה בלי שאיש יתערב.
ואז פנה הבחור לראש הישיבה ושאל: האם ראש הישיבה אוהב לאכול סטייק. ענה לו ראש הישיבה אינני יודע מה זה. הסביר הבחור סטייק זה בשר שפורסים אותו לפני הבישול, ומטגנים אותו טיגון קצר בשמן, ואח"כ מבשלים אותו בכל מיני רוטבים וכו' וכו', זה מאוד טעים, אולי אביא לראש הישיבה לטעום. בשלב זה הגדיש הבחור את הסאה ופנה אליו מרן שליט"א מה אתה רוצה ממני?
ואז פרץ הבחור בבכי ואמר בכאב רב, אני אסביר לרב מה אני רוצה, הרב לא אוהב סטייק, ולא רוצה שיביאו לו לטעום, אני לא אוהב תורה, למה שיטעימו אותי בעל כורחי.
כאב רחום ישב מרן שליט"א והשתדל לרדת לכאבו של הבחור הניצב מולו, ואז פנה ראש הישיבה ואמר לו: דבש הוא מתוק? כן, ענה לו הבחור. המשיך מרן שליט"א: נו, ואם יבוא אדם ויאמר שהדבש הוא מר, מה נעשה, כיצד נתייחס לדבריו. ענה הבחור, מה הפירוש, 'הוא שקרן!' דבש הוא מתוק!
אלא שהפעם הפתיע מרן בתשובתו ואמר לו: למרות שעל מתיקות הדבש אין עוררין, לא בטוח שהוא שקרן, יתכן שיש לו פצעים בפה והדבש שורף לו. המשיך רבנו ואמר לו: אינני מכירך, יתכן שיש לך פצעים בפה, פצעים של דיבורים אסורים, לשון הרע, רכילות, ניבול פה וכיוצא בזה, וכשמטעימים את פיך תורה אתה חש צריבה במקום מתיקות. לתורה יש מתיקות שאינה ניתנת לויכוח, וכשם שהכל מודים שהדבש מתוק, כן מודים כי התורה מתוקה וערבה. אם מר לך, לך ורפא את פצעיך, ורק אחרי שתרחיק מפיך פצעים של דיבורים מגונים ואסורים תוכל לחוש את מתיקות התורה.
(שיח יוסף ח"ג).
|
|
|
(ניהול: מחק תגובה) |
|
|
|
|
|
שלמות
חבר מתאריך 27.2.14
1296 הודעות | יום ששי ה' בניסן תשע''ד
14:03 04.04.14 |
|
|
9. כאייל תערוג (היום)
בתגובה להודעה מספר 0
| |
מני אז שנחלש מרן הגראמ"מ שך זצ"ל, הורה הגר"א שוויי זצ"ל - ר"י דפילדלפיה - לכל חברי מועצת גדולי התורה דארה"ב לקבל הכרעות רבנו הגראי"ל שליט"א בכל ענין מרכזי הנוגע ליהדות אמריקה.
וכנשאל ע"י אחד ממקורביו, מה ראה ברבנו שליט"א שהוא מתבטל אליו כל כך, ממש בביטול גמור. אמר: יש הרבה טעמים בזה, ואגלה לכם אחד מהטעמים, ראיתי שהוא הקים ישיבות ומוסדות רבים, ומשקיע בזה מאמצים רבים ונושא את כל העול על כתפיו, ואין לו מזה כלום לעצמו או למשפחתו ולא מוכן שיהיה להם שם "שטעלע'ס", כזה נקיות וגדלות לא מצאנו במקומות אחרים, והוא פלא והפלא ממש, וכ"ז מלבד הטעמים האחרים.
|
|
|
(ניהול: מחק תגובה) |
|
|
|
|
|
|
שלמות
חבר מתאריך 27.2.14
1296 הודעות | יום ששי ה' בניסן תשע''ד
14:08 04.04.14 |
|
|
11. מכתב
בתגובה להודעה מספר 10
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 04.04.14 בשעה בברכה, שלמות
מסופר כי בימים הראשונים לישיבת פונוביז', נתקשה פעם הרב מפונוביז' מאוד לשלם דמי המשכורות לרמ"י הישיבה, ועבר משך של חצי שנה לערך עד שהיה באפשרותו לשלמם , ועד אז הוצרכו לקחת הכל בהקפה (-ובתקוה לשיתוף פעולה...). לא כן מרן הגראי"ל שליט"א שכבר אז היה צדיק נשגב (וכדרכו הקודש, בהסתר. כדלקמן), וערך חשבון איזה מאכל הוא הכי זול בשוק ונודע לו שקישואים הם הכי זול. והחליט לאכול קישואים בלבד לכל סעודותיו למשך כל אותה הזמן עד אשר היתה הרווחה!!! לאחמ"כ כאשר הרב מפונוביז' רצה לשלם למפרע, לא רצה הגריא"ל לקבל את הכסף, וכנ"ל. צדיק נסתר שנפעמים בכל פעם מחדש לשמוע 'השגות' חדשות בעבודת ה'.ושוב ראיתי כי הסיפור מופיע בהקדמה לספר משמר הלוי עמ"ס תמורה, הסיפור לא היה בישיבת פוניבז' אלא כשמרן הגראי"ל שימש ככאש ישיבת כפר סבא, והרב אברהם ריין מנהל הישיבה לא שילם משכורת במשך חצי שנה, ואז מרן הגראי"ל התקיים רק מקישואים, שהרבנית ע"ה גידלה בגינת הבית, לאחר חצי שנה כשרווח לישיבה סירב לקבל משכורת על העבר, כי אמר שהיות והסתדר, אין רצונו ליהנות מכספים של ישיבה.
|
|
|
(ניהול: מחק תגובה) |
|
|
|
|
|
שלמות
חבר מתאריך 27.2.14
1296 הודעות | יום ששי ה' בניסן תשע''ד
14:13 04.04.14 |
|
|
14. מקור: שש משזר
בתגובה להודעה מספר 11
| |
כלי ראשון: אבי מורי למד בבחרותו בישיבת גאון יעקב - העומד תחת הגר"ז ברלין, חתן מרן רה"י - בשנות תשמ"ג-תשד"ם, והוא סיפר לי כמה דברים מעוניינים על מרן הגראי"ל שהיה להם עד ראיה בשעה שעוד לא זרחה החמה בתקופתה.
כמו"כ היה לו הזכיה שדירתו - בו התגורר יחד עם עוד כמה בחורים מישיבתו - היה תחת מעון קדשו של מרן הגר"ח קנייבסקי, וגם שם עיניו ראו ולא זר ענינים נפלאים אשר ראה בצל קורתו, בשעה שלא היה לו אף כדי מחייתו ולמד תורה מתוך הדחק.
חשיבות מיוחדת יש לעובדות אלו, שמורה ומראה שגדולי ישראל לא זכו ל"כתר תורה" אלא ע"י יגיעה בתקופת הצנע.וזה החלי: בעת מסירת השיעורים ע"י מרן הגראי"ל שליט"א, ראה דבר מפעים. מעודו לא הגביה קולו באמצע מסירת השיעור, אף בעת שעמד לנתח קטע של "קצות" או "רעק"א" וכדו', שאז "זמנא גרמא" להתלהב ולהתפעל ולהפעיל על אחרים שגם הם יתפעלו... וטעמו ונימוקו עמו שאינו רוצה ששום בן אדם יושפע מהגבהת קולו שהקטע הוא "מורא'דיג", רק בעיני רוחו יראה ויבין אמיתית הענין ללא שיקולים צדדיים. ומאותו הסיבה אף פעם לא עשה שום תנועות בידיו, רק דרכו היה להניח את ידיו על או תחת השולחן, ורק קולו היה נשמע בדבר הקודש מן הקודש, מחמת טעם הנ"ל. והא לך אבחנה דקה ממידת האמת לאמית"ה ש"ל תור"ה מבית מדרשו של רה"י שליט"א. ואגב יאמר, שהיה משגיח בישיבתי אשר ג"כ זכה ללמוד בישיבה הנ"ל והוא חזר על דברי אבי מורי, מדעתיה. אבי עלה כמה פעמים לביתו של מרן הגר"ח והשתעשע עמו בד"ת. ועכ"ז - הגיד לי - מיעט לדבר עמו מרובות, כאשר ראה עוצם יגיעתו והתמדתו של הגר"ח, והיה הדבר נחשב בעיניו כביטול תורה דהגר"ח לדבר עמו אף בלימוד. אבל הגר"ח תמיד ענה לו בפנים שוחקות.
להגר"ח לא היתה הפרוטה מצויה בכיס, עד כדי כך שהרבנית הצדקנית ע"ה היתה מבקש ממנו לקנות א' מספרי בעלה הגדול והדגול, בכדי לכסות צרכים המינימליים לבית הרב. לא היו משבקי"ם, לא היו נכדים, אף פרסום לא היה, אבל תורה בשקידה ובהצנע - היה גם היה!!
|
|
|
(ניהול: מחק תגובה) |
|
|
|
|
|
|
|
גירסת הדפסה
שלח לחבר
