האם עוד צפויים לנו אשכולות על הרב מפ' זצ"ל ותלמידיו?
הראי"ה קוק זצ"ל ותלמידיו?
הגרש"ז זצ"ל ותלמידיו?
הגרי"מ חרל"פ ותלמידיו?

לדעתי די בקריאת מאמרו לזכרו של הרב ריינס בסוף ח"ד של ספרו 'שרידי
אש', ואת הזדהותו עם אישיותו ומסכת לבטיו של הר' ריינס, כדי להבין
את הלך רוחו ואת הדרך שהוא ראה כנכון ללכת בין הטיפות, בין העולם החרדי
לבין הצורך להתפשר כ'אילוץ' מפאת הסכנות האורבות מבחוץ, כדי להבין את
מורכבות השקפתו ואת עולמו החצוי של הגאון הגדול בעל השרידי אש ז"ל,
מה שמאד תואם לעתים לדרכי הנהגתו של תלמידו הגראי"ל שטיינמן.

דרך אגב רבו העיקרי באותה עת היה הרב בוצ'קו שהיה ראש הישיבה
במונטריי, וגם נטה בדעותיו למזרחי.

כמובן אין פה קביעה ברורה באשר לזיקה השקפתית כלשהי בין הרב לתלמידו,
אך בכל זאת חומר היסטורי מעניין ומעורר מחשבה.

לפי טענת נאמן הבית הלבלר ישראל פרידמן במוסף שבת קודש מלפני למעלה
מעשור, עולה לכאורה כי אכן דעתו של השרידי אש לפיו אין להתעמת
עם עוקרי התורה אלא להראות להם את המאור שבתורה היא דעת התורה המנחה
את המוסף... משמע מזה שכן היא דעתו של הרב שטיינמן, זאת בניגוד לדעת
ר' יעקב ליפשיץ שייצג את גדולי הדור שסברו ההיפך. (מאמרי הפולמוס בין
ר"י ליפשיץ לבין השרידי אש הובאו במלואם במוש"ק, כשבסוף מסיק ישראל
פרידמן שהקו המנחה את המוש"ק הוא ה'דעת תורה' של השרידי אש, ולא של
ר"י ליפשיץ שייצג כשופרם של כל גדולי הדורות במאבקם הבלתי מתפשר כנגד
רוחות הזרות של ההשכלה והציונות).