רבים שואלים, וכי בשעת צרה הזמן לנגח את 'כת הרודפים' ? האם אין כאן
ניצול לרעה של אסונות נוראים שכאלו ? האם אין כאן ערבוב של חשבונות
פוליטיים בתוך טרגדיות נוראות כאלו ? (משום מה שאלות אלו לא נשאלו
כשהם ששו לתלות אסונות במיסטיקת הקללות שהפיקו בתקופת הבחירות) התשובה היא, כמבואר ברמב"ם שאדרבה, אין לך זמן יותר נחוץ להשפלתם
מבשעת הצרות רח"ל.
ופסק הלכה מפורש הוא בדברי הרמב"ם (הל' תעניות פ"א הי"ז), וכן פסק
המחבר בשו"ע (או"ח סי' תקע"ו סעיף ט"ז):
"בכל יום תענית שגוזרין על הצבור מפני הצרות, בית דין והזקנים יושבין בבית
הכנסת, ובודקים על מעשה אנשי העיר וכו', ומסירין המכשולות של עבירות,
ומזהירין ודורשין וחוקרין על בעל חמס ועבירות ומפרישין
אותן, ועל בעלי זרוע ומשפילין אותן וכו'".ועי' בביאור הגר"א שם שכתב מקור הלכה זו מפסוק מפורש בישעי' (נח, ו): "הלוא
זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע, התר אגדות מוטה, ושלח רצוצים חפשים,
וכל מוטה תנתקו".
היוצא מזה, דכשיש צרות על כלל ישראל רח"ל, הרי שמעיקר ההלכה מלבד
החשבון הנפש הפרטי שיש על כל אחד ואחד, יש גם חשבון הנפש ציבורי
שבמסגרתו יש לחפש את האשם בתלאות הפוקדות אותנו בהפרשת בעלי חמס
מחמסם, ובהשפלת בעלי זרוע עד עפר. - כל עוד לא ממגרים את קיני הטרור
של בעלי הזרוע המהלכים אימה על כלל ישראל, הרי ששום צום או סיגופים
ופרומקייט לא ישקיט את מדת הדין המתוחה.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
