עניין של טרמינולוגיה. כשבבני ברק עושים מחלוקת הם קוראים לה שלום, וכשאנו עושים שלום קוראים לזה מחלוקת.
טענו עלינו שאנו לא שומעים למועצת גדולי התורה - והם מעודדים אותו למרוד במועצת החכמים.
טענו עלינו שאנו לא שומעים לרוב מנין ובנין - והם מעודדים אותו לא לשמוע לרוב מנין ובנין הרבנים הספרדים שתומכים בש"ס.
טענו עלינו: הכל טוב ויפה אבל לא עושים מחלוקת - והם מעודדים אותו לקרוע את עולם הספרדי החרדי.
טענו עלינו שבשביל לסדר משרה לא מתפלגים (אנו יודעים שזה לא נכון, אבל לשיטתם) - והם מעודדים אותו להתפלג אך ורק שהוא יקבל שר בכיר ומספר שתים, ולא יהיה רחמנא ליצלן יו"ר התנועה.
טענו עלינו שאנו מתחברים עם המזרחי (הרב שטרן. גם זה לא נכון אנשי בני תורה הצביעו לרב לאו, בדוק) - ואילו הם מעודדים אותו למרות חיבורו עם שטבון וניסיונו לרוץ עם אורי אריאל.
ובקיצור נמרץ: מה שמותר להם, אסור לנו.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
