בשלושה מקומות הכהנים
לחץ כאן לצפיה דרך יוטיוב
שומרים בבית המקדש
1. בפרשת קורח בחומש במדבר הקב"ה מצווה את אהרון הכהן בפרק י"ח פסוק ב על מצוות שמירת בית המקדש :"וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת
2. במסכת "מידות" המשנה מפרטת 24 נקודות בבית המקדש שבהם היו מוצבים כהנים ולויים בשמירה בבית המקדש בעקבות הוראת התורה לשמירה על המקדש.
3. הלווים היו ממוקמים ב 21 מקומות שהם בתוך הר הבית אבל מחוץ לעזרה, והכהנים היו אחראים על שלושה מקומות בבית המקדש, אולם בתוך שטח העזרה. . והגמרא במסכת תמיד מבארת כי מצוות שמירת המקדש, נלמדת משלושה פסוקים:במדבר
ג-לח והחונים קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שומרי משמרת הקדש.
במדבר
י"ח-ד וְשָׁמְרוּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד, לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל; וְזָר, לֹא-יִקְרַב אֲלֵיכֶם
במדבר יח=ב וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת.
מדוע צריכים להציב שומרים
בבית המקדש?
מצ"ב 3 טבלאות המפרטות את 3 השיטות
1. מפני כבוד בית המקדש
2. מפני מניעת גניבת כלי המקדש
3. שלא יתקרב זר לבית המקדש
מפני כבוד בית המקדש
שיטת: תמצית השיטה
רמב"ם הרמב"ם מנמק את מצוות שמירת המקדש כאחד ממצוות עשה ושכבוד לבית המקדש שיוצבו בו שומרים בדומה לארמונות של מלכים. וזהו לשונו בספר המצוות מצווה כ"ב:"שצונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד לכבדו ולרוממו ולגדלו"
ומסיים הרמב"ם :"גדולה למקדש שיש עליו שומרים ואינו דומה פלטרין שיש עליו שומרים לפלטרין שאין עליו שומרים, וידוע כי פלטרין הוא שם ההיכל אמרו כי גדולת ההיכל ורוממותו הם השומרים המסודרים עליו"
החינוך גם החינוך מונה את מצוות שמירת המקדש כמצוות עשה, וזהו לשונו:"ושמירה זו היא כדי לכבדו ולרוממו ולפארו"
("החינוך מצווה שפח) הרא"ש הרא"ש נוקט לשון שונה מהרמב"ם ומהחינוך ומדבר על כבוד המקדש בנימוק נוסף של הסחת דעת וזהו לשונו:
"אלא גזירת הכתוב הוא, דכתיב ושמרו. וגם כבוד המקדש שלא יסיחו דעתם ממנו לא ביום ולא בלילה"
מפני מניעת גניבת כלי המקדש
המפרש בגמרא במסכת תמיד המפרש במסכת תמיד, מציין לכאורה למרות שהוא לא מציין שאת במפורש כי סיבת השמירה של התורה, היא מניעת גניבת כלי המקדש, ואם התורה לא הייתה משמיעה לנו כי יש צורך בשמירה, אז הממונה מטעם הר הבית לא היו מציב שמירה, מאחר וקופת בית המקדש היה עתיר מזומנים, ושיקול מניעת גניבה לא היווה שיקול אלא גזירת הכתוב וזהו לשונו:
"ובגמ' נפקא לן מקרא דבית המקדש צריך שימור דאי לא נפקא לן מקרא הוה אמינא דלא צריכי שומרים דאין עניות במקום עשירות ואי גנבי כלי המקדש קנו אחרים"
הסמ"ג
שמירה שלא יתקרב זר לבית המקדש
שיטת: תמצית השיטה
הגר"א הגר"א תולה את סיבת השמירה, על מנת שזרים שאסורים להתקרב למקדש לא יוכלו להיכנס ולכך הוצבו הכהנים בשמירה. וזהו לשונו:"
"האי שמירה מפורש בסדר קרח משום שלא יכנס זר לתוכו"
ובפרשת קורח כבר נכתב על ניסיונם של קורח ועדתו להקריב קטורת זרה לפני אהל מועד, 250 אנשי קורח, מתו כמו שהתורה מספרת לנו בפרשת קןרח :" ואש יצאה מאת ה' ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת" (במדבר טז)
בפרק י"ז-כ"ז חוששים בני ישראל, שגם הם ימותו עקב הקדושה הגבוהה של אהל מועד: "ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו . כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות האם תמנו לגוע?
הרמב"ם בספר מורה נבוכים הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים" חלק ג משנה ה'
מוסיף טעם נוסף בדומה לדעת הגר"א שסיבת השמירה היא מעבר לכבוד המקדש, וזהו לשונו:
"ואמנם היות השמירה והסבוב סביב למקדש תמיד, הוא לכבד אותו ולפארו ושלא יהרסו הסכלים גם כן והטמאים אליו ולא בעת האנינות וכל מי שלא רחץ גופו כמו שיתבאר". | 
גירסת הדפסה
שלח לחבר
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
