"הדבר האחרון שראיתי - 15 מוטות מונפים" 'בחדרי חרדים' שוחח עם אחד מתלמידי ישיבת פוניבז' שנפצעו אתמול: "ראיתי כ-70 בחורים מה'מחבלים' עם מוטות ברזל" • "קיבלתי שפריץ ארוך לתוך העין, אחר כך עוד אחד על הגוף ושוב לעין" • "באיכילוב שלחו אותנו לשטוף במים את כל המקומות שנפגעו ולהיפטר מהבגדים הספוגים בגז. אחר כך מרחו משחות ושמו לנו תחבושות בכל הגוף"
אבי גרינצייג 13:52 02/02/2015
א. הוא תלמיד ישיבת פוניבז' בשנים האחרונות, בחור בן 20 שכל חטאו היה מגורים בפנימייה ה'לא נכונה'. את ליל אמש (א) הוא לא ישכח בעתיד הקרוב, גם אם מבחינה רפואית הוא יחלים לחלוטין.
בשיחה עם 'בחדרי חרדים' הוא חושש להזדהות, מפחד מפרסום תמונתו, חבוש ועטוף פצעים. הוא מוכן לדבר רק כי "זה חשוב שידעו שרוב הבחורים בישיבה בסך הכול יושבים ולומדים. יש קבוצת טרור אלימה והפעם במקרה אני הייתי הקרבן שלה".
אחר הצהריים של א. התנהל כרגיל, הוא סיים סדר א', עלה לתפילת מעריב בישיבה, צפה בבלגן ובמכות שהתחוללו שם מרחוק. "זה לא קשור אלי ואין לי שייכות לדברים האלה. עזבתי אחרי 5 דקות את הבית מדרש וירדתי לחדר אוכל, לקחת לחם לחדר".
א. לא ידע, אבל הערב שלו רק התחיל. "בסוף הארוחה אני שומע צעקות של תלמידי המחבלים 'נווה שלום'. יצאתי מהחדר למסדרון הכניסה, ראיתי מחוץ לבניין התגודדות קטנה וחזרתי לחדר. כמה דקות אחר כך שמעתי רעשים. יצאתי שוב לפתח החדר וראיתי כ-70-80 בחורים ממחנה ה'מחבלים' בפתח הבניין, חלק החזיקו מקלות ומוטות ברזל, אחד הגיע עם זכוכית גדולה ואחרים החזיקו ספלי מים. הם שברו את החלונות בחזית הקומה ותלשו את הוילונות, הספקתי לראות כמה בחורים 'מצטיידים' במוטות הוילון".
בחדר שהו עוד שלושה בחורים חוץ ממנו, בשלב הזה הפורצים כבר נכנסו לקומה. "הם פרצו לאחד החדרים, שברו שם ארונות, הרחתי בושם שנשבר, ניפצו שם גם מזגן חלון. ואז הגיעו לכיוון החדר שלי. בשלב הזה אני רועד מפחד, ידעתי שאין לי שום דרך לצאת מזה בשלום, אי אפשר לברוח החוצה דרכם, ואין שום סיכוי שאצליח להתגונן מול כזו כמות של בחורים, שהלכה וגדלה כל הזמן".
ואז החלה האלימות. "חטפתי לפחות 3 מכות בראש ממוטות וברזלים, היה גם ריח של גז באוויר. המראה האחרון שאני זוכר בבירור זה 15-20 מקלות מונפים בזעם לכיווני, ואז קיבלתי שפריץ ארוך לתוך העין, אחר כך עוד אחד על הגוף ושוב לעין, מאחורה הרגשתי גם ששפכו לי משהו לתוך החולצה. ברחתי מיד לחדר וניסיתי לשטוף את הפנים. בשלב הזה עוד לא הרגשתי כל כך רע ובעיקר גירוי חזק".
"איך שניסיתי לצאת מהחדר - הרגשתי צריבה חזקה מאוד, מה גם שכל האוויר היה ספוג בזה. יצאתי מהחדר ורצתי בטירוף, בחוץ בחורים לקחו אותי לחפ"ק מד"א שהיה בפנימייה סמוכה, ושם קיבלתי טיפול ראשוני. משם פינו אותי לבית חולים מעייני הישועה, אבל הם אמרו שאין להם רופא עיניים שמסוגל להתמודד עם זה, אז העבירו אותי לאיכילוב. האחיות ב'מעייני' היו כולן בהלם מהמקרה, ולפי השיחה ביניהן הבנתי שהן יודעות כבר מאיפה הגענו".
"באיכילוב הייתה שוב פרוצדורה של מיון ותיקים. דבר ראשון שלחו אותנו לשטוף במים את כל המקומות שנפגעו ולהיפטר מהבגדים הספוגים בגז. אחר כך מרחו משחות ושמו לנו תחבושות בכל הגוף, מכיוון שזה הוגדר כוויות מדרגה ראשונה. בהמשך הזעיקו רופא עיניים בכיר נוסף, שעשה בדיקה מעמיקה אם הרשתית נפגעה. למעשה הוא אמר שנזק מיידי לא היה ב"ה, ורק צריך ביקורת רפואית בימים הקרובים שוב, כדי לוודא שאין נזק לטווח ארוך. הרופא גם התפלא ש'יצאנו בזול', כי לפי הבדיקה הוא אבחן שמדובר בגז חמור מאוד, שעשוי לגרום נזק חריף לעין, למרות שהיה לי משקפיים".
הספקת לעדכן את ההורים? איך הם הגיבו?
"סיפרתי להורים שלי מה קרה, הם גרים בירושלים, היו איתי בקשר כמובן כל הערב, ודאגו לשלומי מרחוק עד כמה שיכלו. אבא שלי רצה להגיע אבל אמרתי לו שלא יטרח ואני בסדר ב"ה".
"אני חייב להודות לרופאים ולאחיות על המסירות והטיפול המיידי, מיד אחרי המיון התפנו לטפל בנו, בפרט שהיו בחורים במצב חמור יחסית. אחד החברים שהגיעו איתי, שעה וחצי אחרי ההשפרצה, ועוד היינו צריכים לסחוב אותו כי הוא לא יכל לפתוח את העיניים".
מפלג המחבלים נמסר: "היות והראיון עם ה'פצוע' הוא ראיון אנונימי. יש לנו רק לנחש במי המדובר - כפי הנראה הבחור נפגע מגז מדמיע של חבריו מפלג השונאים שהיו אחראים אתמול למסע אלימות חסר תקדים במהלכו זרקו סטנדר לעבר חזן התפילה בהיכל הישיבה ותקפו באלימות בלתי נתפסת ותוך פגיעה בכבוד התורה בראש הישיבה הגר”ש מרקוביץ. לעצם העניין ולאחר בדיקה מדוקדקת - רק אותו פלג אלים השתמש אתמול בגז ואין לבחור האנונימי שמתראיין בכתבה להלין אלא על חבריו".
(לחץ על המסמך לצפייה בגודל מלא)
• מקור: http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=79189&utm_source=mivzakimnet&utm_medium=rss&utm_campaign=mivzakimnet