אתמול (א') בשעות הערב המאוחרות, חזרו שני בני זוג, בגיל העמידה משמחת בר מצוה מביתר עילית, לביתם ברחוב צפניה בירושלים.

כפי שהם מתארים את הדברים המסע בדרך הבייתה היה סיפור קפקאי שהסתיים בבית החולים.

השניים יורדים מהאוטובוס ברחוב ירמיהו, ואז הם קולטים שנקלעו בעל כורחם להפגנה סוערת .

מחוסר ברירה הסתתרו בני הזוג בכניסה לחדר מדרגות ברחוב, ובלבם פחד מהמשטרה.

אחרי המתנה ארוכה בתוך החדר מדרגות, בשעה 23:30 לערך החליטו שאין מה לפחד מהמשטרה, הרי לא הם על הכוונת של המשטרה. והם יצאו לעבר ביתם.

הם מתקדמים צעד אחרי צעד ובלבם תפלה שיגיעו בשלום לביתם, מימינם ומשמאלם שועטים פרשים על גבי סוסים, ולצדם יס"מ ואלות בידם. אוטוטו והם כבר בביתם המוגן.

עוד בנין ועוד בנין, הנה הם כבר בבנין האחרון לפני ביתם. אך ללא שום התרעה מתקדם לעברם מכתזית, בלי למצמץ נהגם מכוון את לוע התותח לעבר ראש בני הזוג המבוגרים, והם נפלו ארצה.

הם מנסים לקום ולברוח אך הם לא יכולים לקום. אנשים רחמנים מכניסים אותם לחצרם, מנסים לאושש אותם נותנים להם מים לשתות, אך לקום על רגלם אינם יכולים. מזמינים אמבולנס הוא לוקח אתם לבית חולים.

הנה תוצאות האירוע: הבעל עם כמה שברים בקרסול וברגלו, גבס וניתוח פלוס "ימי מנוחה" בביה"ח. האשה עם שבר באגן הירכיים ושבר 'קטן' ביד. אצלה אין צורך בבית חולים היא תסתדר לבד בביתה עם אחות.

את מי ניתן להאשים? את המגינים שהופכים את מקום המגורים השקט לזירת הפגנות? את המשטרה המתנהלת באלימות ללא הבחנה? רגע לפני שאתם מכריזים על הפגנה, שימו לב למה שזה עלול לגרום.

רק שתבינו על איזה עוצמה של סילון מדובר.