"כבוד חברי הכנסת החרדיים, האם אתם חוששים מחוק הגיוס החדש? האם הוא אכן נורא כפי שזעקתם מרה בשנה האחרונה? אם כן - אז לפיד גאה במעשי ידיו בצדק מבחינתו. אם לא, אז למה פרצתם ביללות כה קשות?" / דעה

מנדי גרוזמן | 3/2/2015 20:51

בבוקר יום שני הפגינו מאות חרדים בחמישה מוקדים ברחבי הארץ כנגד מעצרם של ארבעה תלמידי ישיבה שהתעלמו מצווי הזימון שנשלחו להם. החרדים שהפגינו משתייכים כולם לקהילה ליטאית בראשות הרב שמואל אויערבך, הנחשב לסמן קיצוני, בעוד מרבית הציבור החרדי מתנגד להפגנות הללו.

במובן מסוים, ההפגנות כוונו לא רק כלפי רשויות החוק אלא כלפי הממסד החרדי עצמו. קהילתו של אויערבך הבינה סופית ביום סגירת הרשימות כי היא שוב נותרה ללא ייצוג במפלגות החרדיות, ובין היתר זהו היה מניע נוסף לניסיון שלה להשמיע קול באמצעות הדרך היחידה שנותרה לה: הפגנות המוניות. הקהילה הזו רואה בחוק הגיוס איום ממשי ומעוניינת להעלות אותו שוב לשיח. אך יש לשים לב לתגובות ששלחו הפוליטיקאים החרדיים, אנשי הממסד, בשעות שאחרי תום ההפגנה. ליתר דיוק: יש לשים לב לתגובות שלא נשלחו.

'יש עתיד' מיהרה להגיב ולטעון ש"השוויון בנטל הוא עובדה מוגמרת" וקראה לרבנים להשלים עם החוק החדש. חבר הכנסת אלעזר שטרן, אוטוטו חבר כנסת מטעם יש עתיד, אמר שהוא "מתבייש שיש יהודים שמכנים את לשכת הגיוס 'לוע הארי'.
מיד אחרי תגובותיהם, ביקשתי לקבל את תגובות הח"כים החרדים. פניתי לכל דוברי חברי הכנסת החרדים הבולטים, אך כולם השיבו בשלילה.

בזה אחר זה, קיבלתי סמסים כשהמסר בכולם דומה: "שלילי", "אין ברצוננו להגיב" או "אל תכתוב בשמנו דבר". הנציגים החרדיים החליטו החלטה אחת ברורה במערכת הבחירות הזו: לא מעלים לכותרות את נושא הגיוס. התעלמות מוחלטת. מבחינתם, שהנושא לא יוזכר, ואם יוזכר אז ללא רבע התייחסות מהם. אבל אי-התייחסות גם היא סוג של התייחסות, ואנחנו לא כאן כדי לעשות להם חיים קלים. כך שתרשמו לפניכם: לפיד לא חושש לדבר על חוק הגיוס, החרדים מבקשים לקבור אותו עמוק במדורים האחוריים של העיתון. כעת תדונו מדוע.

חשוב לא לתת לפוליטיקאים, משום צד, לנווט לבדם את השיח הציבורי, אלא להעלות מצדנו את הנושאים החשובים ולדרוש מהם תשובות לשאלות. אז הנה: כבוד חברי הכנסת החרדיים, האם אתם חוששים מחוק הגיוס החדש? האם הוא אכן נורא כפי שזעקתם מרה בשנה האחרונה? אם כן - אז לפיד גאה במעשי ידיו בצדק מבחינתו. אם לא, אז למה פרצתם ביללות כה קשות? הנציגים החרדים די בבעיה בסיפור הזה. אמירה כי חוק הגיוס אכן מלא שיניים תשחק לידיו של לפיד. הודאה כי הוא אינו כה נורא תשים את עצמם ללעג אחרי שלל הכינויים (ממשלת שמד, לדוגמה) שהדביקו לממשלה האחרונה. זהו הפלונטר, וזוהי הסיבה לשתיקה הרועמת.

הסתרת נושא הגיוס שווה בכל המפלגות החרדיות, אך בכל הנוגע לש"ס המדיניות הזו רחבה הרבה יותר: לא רק הגיוס, אלא כל הממד החרדי של המפלגה מוצנע היטב תחת מסרים חברתיים שפונים לשכבות החלשות. "תהיו כחלונים", אמר פעם ראש הממשלה לשרי הליכוד, אבל מי שקיבל את המלצתו הנו דווקא יושב ראש מפלגת ש"ס.

מישהו מצא במקרה תמונות של מרן הרב עובדיה יוסף? אם כן, הוא מתבקש לנהוג ביושר ולהחזירם לבעליהם החוקיים, אנשי מטה ההסברה של ש"ס, בכדי שישובו לעשות בהם שימוש. כי כל עוד האבדה
לא תימצא, ימשיך הקמפיין של ש"ס לנסות ולהשכיח מכולם את העובדה שמדובר, בסופו של דבר, במפלגה חרדית שתתנגד לכל שינוי ביחסי הדת והמדינה.

הבלטת זווית פופולרית והצנעת זוהי הבעייתית היא נחלת כלל המפלגות. יאיר לפיד, למשל, ראש מפלגת מרכז, לא ידגיש כי במפלגתו מצויים חברי כנסת שמהבחינה המדינית מצויים בצד השמאלי של המפה. וכמוהו - כך כולם.

שלא תטעו: הצד החברתי של ש"ס אינו תחפושת. מימי ייסודה של התנועה היא הציבה בין מטרותיה את הדאגה לשכבות המצוקה וסיוע לחלשים. המסרים הללו טבועים עמוק בבסיס מפלגת החרדים הספרדיים. אריה דרעי בייחוד מסמל את השבת הכבוד למזרחיים. לא הכול ציניות בחיים, ודרעי אכן רואה חשיבות עליונה בהשמעת קולם של דחויי החברה. הוא לא גדל כחרדי והוא מכיר היטב את השבטים המרכיבים את החברה הישראלית. הוא אינו חרדי שגרתי שלשם הישג אלקטורלי מעוניין להסתיר ממכם את זהותו האמיתית. באמת ובתמים הוא מתעקש לראות בעצמו מנהיג של מפלגה שהיא מעבר למפלגה חרדית רגילה.

אך את כל זה מספר לכם קמפיין ש"ס, וחשוב גם לזכור את מה שהוא לא מספר: שמה המלא של ש"ס היא "התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה" והיא מפלגה חרדית-ספרדית. בכל הנוגע לסוגיות דת ומדינה, השינויים בינה לבין אחותה האשכנזית 'יהדות התורה' מזעריים עד לא קיימים. זוהי החבילה כולה, לטוב ולמוטב.