בימים האחרונים אנועדים לפסטיבל רעשני של "שיחות מוסר" מהוגי דעות, פרוסטערס מצויים, זמרים, כתבלבים, עורכי שבועונים (עוד לא שמענו את פי האתון של גרילק לע"ע, מישהו יודע למה?) ראש ישיבה מבוגר וראש ישיבה צעיר שנדחף לתפקיד בצורה נפוטית,
כשהמכנה המשותף לכל הרשימה הנ"ל "זעזוע" .
ממה הם מזדעדזעים ה' ירחם?
מכך שבחורים מתגוננים מהתקפות וממעצרים .
את לבן הם מגייסים,
את סוגרי הישיבות הם מהללים
ומה לא.אבל כאשר התורה בעצמה נרמסת על ידי אינשי (?) דלא צייתי דינא, הם לא פוצים ופוערים את פיהם.
כאשר ראשי ישיבות מרביצי תורה מוכים ומושפלים, הם "לא שומעים על כך"
רק כשזה נוגע לאינטרס שלהם או לאג'נדה שלהם זה מתחיל להיות "חילול השם"...
ועל כך נקרא ונשמע השבוע רבות במסגרת "פסטיזבל הצביעות הצדקנית/סגפנית".
אני מאמין באמונה שלימה שזאת
התורה לא תהא מוחלפת, ולא תהא
תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו.
כי ה' הוא הא-לוקים אין עוד
מלבדו!
גירסת הדפסה
שלח לחבר
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
