"ארכיאולוגים מצאו לראשונה זרעי גפן שממנו הופק היין הטוב ביותר לפני 1,500 שנה"

ראו קישור:
http://www.israelhayom.co.il/article/257865

"גילוי ראשון של זרעי גפן בני 1,500 שנה עשוי לענות על השאלה למה היין של הנגב היה כה יוקרתי באימפריה הביזנטית. הזרעים נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות ומחקר משותף של אוניברסיטת חיפה ורשות העתיקות בעיר הביזנטית חלוצה בנגב. זו פעם ראשונה שנמצאו זרעי הגפן שזנו נכחד. ״המשימה של החוקרים היא לשחזר את היין העתיק, ואולי כך נוכל להתחקות אחר הטעם ולהבין מה הפך את היין לכה משובח", אומר פרופ' גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה, ראש צוות החפירה.

"יין הנגב" הוא מהיינות המשובחים באימפריה הביזנטית ולא דומה לגפנים שגדלים כיום בנגב", אומר פרופ׳ בר עוז, ״ממחקרים למדנו כי את "היין של הנגב" או "יין עזה", על שם הנמל ממנו הוא נשלח לכל רחבי האימפריה היה היין שנחשב למשובח במיוחד וליקר במיוחד, אולם למרבה הצער, הוא לא השתמר עד ימינו ולכן אי אפשר לדעת מה הפך אותו לכה משובח״.

עד היום נמצאו רק כדים וכלי אחסון
לדבריו בחפירות שהתקיימו עד היום בנגב מצאו החוקרים את הטרסות שבהן גודלו הגפנים, את היקבים, ואת הכדים שבהם אוחסן ויוצא היין המשובח אולם זרעי הגפן עצמם לא נמצאו. כל זאת עד לחפירה הנוכחית שמתבצעת כחלק מפרויקט לו שותפים פרופ' גיא בר-עוז וד"ר ליאור וייסברוד ממכון זינמן באוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם ד"ר טלי אריקסון-גיני מרשות העתיקות.
את הממצא הנדיר שלהם מצאו החוקרים דווקא בזבל. לדבריו של פרופ' בר-עוז, האשפות של העיר הביזנטית, שהייתה אחת הערים המרכזיות של האימפריה השתמרו כמעט בשלמותן. חרסים ומטבעות שהתגלו, העידו כי הן נערמו בעיקר במהלך המאות השישית עד השביעית לספירה. עם התמוטטות המערך העירוני של חלוצה לקראת אמצע המאה השביעית, פסק פינוי האשפה המאורגן ונראה כי גם העיר עצמה וגם האשפות המקיפות אותה ננטשו.

החוקרים מצאו שרידים באשפה
בין הררי האשפה הקדומים מצאו החוקרים שברי כלי חרס ששימשו לאגירה, בישול והגשה, ביניהם מספר רב של קנקנים ששימשו לאגירת יין הנגב הקדום. החוקרים גם מצאו שפע שרידים ביולוגיים הכוללים עצמות בעלי חיים ודגים אשר העידו על עושרם הרב של התושבים.
אולם גולת הכותרת היו מאות זרעים זעירים ומפוחמים של גפן "נגבית". מלאכת חשיפת הזרעים הזעירים מתוך הררי האשפה הייתה לא פשוטה, החפירה נעזרה בשיטות קפדניות ועדינות שאפשרו לחלץ את הזרעים. השלב הבא היה דגימות DNA של הזרעים שהוכיחו שמדובר בזרעי הגפן ממנו הופק היין העתיק.
הגילוי מרתק לא רק חוקרים אלא גם את מגדלי הגפנים ויצרני היין בנגב וכולם מבקשים לגלות את סוד יין הנגב הביזנטי, כדי לשחזרו ולהבין סוף סוף מדוע שמו נודע בכל רחבי האימפריה."