תגיות: הפגנות, הפלג הירושלמי, חילול השם, השקפה, איתי גדסי
איתי גדסי - חילול ה'? השקפה!
איתי גדסי (צילום: מתוך הפייסבוק)

בימים אלו אנו עדים לתופעה (ישנה) בה נראים יהודים לבושי שחורים יוצאים לרחובה של עיר ומפגינים כח מול הממשל וחוקיו. שורפים פחים. ומפרים את הסדר הציבורי.

• נבלים שלא ברשות התורה / הרב דב פוברסקי

קולות רבים נשמעים במחנינו הזועקים על "חילול ה'" הנרמס בראש חוצות. על "השחתת המידות" החודרת לתוכנו.

ההתנכרות וההתבדלות של חלק מהציבור החרדי מאותה קבוצה נכבדה של חרדים גם אם היא קבוצת מיעוט, מעלה בי הרהורים קשים, תהיות וחששות לא מעטות על המשך עתידו של הציבור - (החינוך) החרדי (על הממסד החרדי, קרי - עסקניו).

תופעת ההפגנות אינה המצאה חרדית אף לא יהודית כי אם חברתית - אנושית. המעלעל בדפי ההיסטוריה יווכח לראות כי אפקט ההפגנה המליך מלכים והשפיל נשיאים. הציל חיים ועקר חוקים. מפגן כח - חברתי אמיתי דואג לשמור על האינטרס הכללי של החברה הפגועה, המוכה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הנחישות והמסירות שיש בהפגנה אינו יכול לבוא לידי ביטוי במישור המילולי. פעמים שהעמידה האיתנה והברורה חזקה יותר מהסברים והידברות.

האם יש קשר בין המושג הפגנה לחילול ה'?

חילול ה', פסק הרמב"ם הוא כל עבירה שאדם עושה, בכך הוא מחלל את ה'. המאמין היהודי אינו צריך להתחשב בטענות הנשמעות כלפיו אם הם ריקות מתוכן דתי. חילונים רבים רואים בעצם המושג "חרדי" חילול ה'. לטענתם החינוך החרדי מחנך לערכים אגואיסטיים ולשמרנות קיצונית, האם נמיר דתנו לשם כך?

העמדה המתנצלת, המתרפסת, זו המפחדת מ"מה יאמרו", הגישה הנוחה המסתדרת עם כולם, היא אינה נחלת היהדות.

ביהדות יש דברים רבים אשר אינם נעימים לאוזניים חילוניות. הפרימיטיביות (לכאורה), המסורת וההסתגרות, אינם מצטיירים יפה במוחו של האדם מבחוץ. הוא אינו רואה בזה צדק ויושר. בשבילו יהדות זו אינה מוסרית. אינה מתחשבת.

היהדות אינה מתיימרת להיות זרם סוציאליסטי המאחד בין הפערים החברתיים. היהדות אינה מתפשרת. היא מעמידה מערכת כללים ברורה אשר אינה ניתנת לשינוי. (ערכי היהדות אינם משתנים בכדי למלאות צרכים חברתיים).

הניסיון להחליף חוקי תורה בחוקי אתיקה מקומיים הוא הניסיון להמיר את דת היהדות בדת האהבה.

החישובים הפוליטיים (מעלייתו של לפיד) אינם נקלטים במוחו של האדם הדתי. ערכי האדם אינם משתנים מחמת שיקולים חיצוניים.

חרדי המוכן להיות פחות חרדי בשביל שהחילוני לא יהיה יותר חילוני. אינו חרדי!

רגשי הנחיתות וההתנצלות הנשמעים אצל חלק מאתנו אינו קיים במגזרים אחרים.

כל אדם דתי, ערכי, אידיאולוגי, מציג את ערכיו, פורש את משנתו בגאון, הוא אינו חושש מאדם, לא מסתיר דבר, הוא מאמין בדרכו, בתפיסת עולמו, הוא שלם עם מעשיו.

צלילים אלו של חילול ה' ושחיתות מוסרית אינם נשמעים מגדולי ישראל. הם נשמעים מהמחוזות המבקשים להציג את היהדות היפה, הנוחה, יהדות מכילה. זאת המסתדרת ומתפשרת גם לאלה שמחוץ לה.

ביקורות אלו לא הושמעו כלפי מפגינים ממגזרים אחרים. שם בכל היה ברור. שם המאבק לא היה מאבק דתי.

מדוע לא שמענו ביקורת של שחיתות מוסרית על אותם אנשים ששפכו חומצות על חיילים בפינוי עמונה? מדוע לא קראנו את טורי הדעה הזועמים על הפגנת הסטודנטים האלימה שבה נפצעו עשרות שוטרים באורח קל וקשה?

מחאת הקוטג' - כן!

מחאת הדיור - כן!

מחאת יוקר המחיה - כן!

מחאת התורה - לא? מדוע?

הרי ברור לכולנו שיש דברים מסוימים שחובה להפגין עליהם הפגנות אלימות וקשות. אם חלילה ראשי הממשל יחייבו את האזרחים לעבור עבירה או יכניסו את גדולי התורה לכלא ברור לכולנו שכל הציבור החרדי יעמוד על רגליו ויבעיר את כל המדינה. שם כבר לא יהיה חילול ה', כי הציבור מבין שפגעו לנו בערך החשוב ביותר.

אם כן אין כאן ויכוח על עצם ההפגנה. יש כאן ויכוח על הגבול. כלומר, המושג הפגנה כשלעצמו אינו בהכרח פסול, יתכן ויהיו מצבים בהם כולנו נסכים שחייבים להפגין. אם כן כל הויכוח מהו המצב המחייב הפגנה.

מכאן הדרך קצרה להבין את הציבור החרדי המפגין (גם אם איני חושב כמוהו), חומה עבה מבדילה בין עולמה של תורה לעולם מבחוץ.

לימוד התורה הוא ערך עליון. הציבור החרדי כולו רואה בגזירת הגיוס ניסיון למוטט את החומה המפרידה. לפגוע בפרטיות היהודית שלנו. דרישה להוציא אותנו מהעולם היהודי שלנו. מהגטו שאנו שרויים בו. האם האדם יכול לשקוט על שמריו? הוא ייתן לרוחות זרות לנשוב בעולמו? או שמא ייצא למלחמה.

(אין בכוונתי לדון בסוגיית הגיוס אשר בה כל אדם נוהג על פיו רבותיו איך להתגונן מאותה גזירה, אבל מכאן ועד לזלזל וללגלג על צד אחד שנלחם את אותה מלחמה נגד אותו אויב? הרי גזירת הגיוס היא צרת כולנו. והויכוח הוא על דרכי הפעולה איך לעקור את הגזירה).

אדם שמבין שתקופה זו בה המדינה מכתיבה תכתיבים אחרים מתכתיבי היהדות ומחייבת לקיימם. קם ונלחם עד שתכתיבים אלו יימחקו ויישרפו. האם אין זו זכותו הלגיטימית? אין לו זכות לדרוש בכל צורה לא לפגוע לו בזכויות האזרח היהודי?

להכניס אדם לכלא רק בגלל קיום אמונתו ולימוד תורתו זהו דיקטטורה בטהרתה.

ההשתלטות על אורח החיים היהודי והחובה לציית לראשי הממשל ולמכסותיהם במקום הציות לגדולי התורה הוא מלחמת דת סמויה אשר טרם נראה כמותה.

הידיים המאשימות את הציבור החרדי המפגין על פגיעה בזכויותיו הדתיות חופרים בור מתחת לרגליהם. מה יענו לילדיהם על כך שבחור צעיר יושב בכלא רק בגלל שציית לרבותיו? האם יחנכהו שמחשבה אחרת חוץ מאתנו היא "מחשבת פסול"? לחנך אותו שכל האמת נמצאת בכיס שלנו. ורק אצלנו?

מהו הגבול עבורנו?

האם אנו מבינים את ההפגנות הסוערות במדינה על ערכי חברה ושוויון כלכלי ורק על לימוד תורה לא? מדוע אז לא זעקנו והשתוממנו?

כנראה שהכל תלוי בנקודת ההשקפה.