אותם אנשים שחיכו כחמש עשרה שנה למלאות את תאוות השליטה שלהם, היו בטוחים שעם ההשתלטות על יתד הם יגמרו את שנואי נפשם. מאז הם עוברים תהליך איטי של הסתגלות ש'בני תורה' קיימים יען כי הם קיימים. כשהם במו ידיהם דואגים לתהליך בגול עצמי שוב ושוב, על ידי שהם מכריחים להראות שאנו קיימים, ועל הדרך הם גם מחזירים את הביטחון העצמי לאנשי 'בני תורה' כשמדי יום מתגלים עוד ועוד אנוסים. שלא נטעה לרגע, הם אף פעם לא יסכימו להפנים את התהליך בפועל, אבל מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן. אני מנסה לשחזר את התחנות המשמעותיות של ההסתגלות:
1.
פתיחת העיתון.
לאחר זמן קצר ביותר של עבודה מאומצת של כמה אנשים "הזויים" שהאמינו שהדבר אפשרי, 'הפלס' יוצא לאור, (מי שיודע יודע, שאפילו נתי ולבין כבר הרימו ידיים וחשבו לעשות לביתם). יחצני החצר מפרסמים שמדובר בלא יותר ממאתיים מנויים כשרובם בחינם, ושהעיתון לא יחזיק יותר משבועיים.
2.
הכנס בהיכלי מלכות ביה"ז סוכות.
אלפי אנשים משתתפים, לאחר אירוע זה נפער הסדק הראשון אצל הכתבים למיניהם שהאמינו שאחר מדובר בכמה עשרות אנשים רעשניים. (היחצנים מספרים שבכלל מדובר רק בסקרנים).
3.
ההפגנה מול לשכת הגיוס.
כאן המספר כבר עולה לעשרות אלפים. (וכמו בכל פעם יש את התירוצים העדה וכו').
4.
מוצאי הבחירות.
מתברר שבשלש ערים בלבד, ורק מבעלי זכות הצבעה, 'בני תורה' מונים למעלה מחמש עשרה אלף קולות. (ושוב התירוצים, ערבים וכו' וכדו').
5.
התהלוכה אתמול....
אשמח לדעת אם דילגתי על איזה שהיא תחנה.