בגמרא מבואר שחילול השם הוא דווקא כשתלמיד חכם הלומד תורה לוקה
בבין אדם לחבירו ואין משאו ומתנו יפה עם הבריות, והריהו מחלל
שם שמים, כאשר הבריות אומרות: אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו
לאביו שלימדו תורה, אוי לו לרבו שלימדו תורה וכו'.

מאידך, מצוות "קידוש השם" מתקיימת על ידי עמידה איתנה במסירות
נפש על כל קוצו של יו"ד, ואפילו על ערקתא דמסאני (צבע השרוך).

ובכן, כאן אני שואל לאחר החזיון הנורא שראינו בשלש שנים האחרונות,
הן בהתפשרותם הנוראה בגזירות השמד בדברים הנוגעים לגופי תורה
ולעיקרי הדת, והן ברדיפות המשונות עד כדי שליחת שכירי חרב לרצוח
נפש ולהפיל רבנים וכיו"ב, ועד כדי החרמת רבבות במסע שטנה ורדיפות
שכמותן עוד לא נשמע משך מאות בשנים בעולם התורה..

אז מי הוא מחלל שם השם הגדול ביותר ?