ערכתי לאחרונה בתאריך 09.03.15 בשעה 18:53 בברכה, נהוראי עילם
אבל בשביל להכניס פתק לבן לא. הצדק עמך שאין הרבה משמעות לישיבה בבית, כשיש תרוץ טוב מספיק...
אבל לו היו מטיחים בי כי לא הצבעתי, קשה לי לדמיין מצב שהייתי מנסה לחפות על כך בתרוצים. אדרבה, הייתי משתדל להסתיר את העובדה שהייתי מנוע טכנית.
מעולם לא עלה בדעתי להסתיר את בחירתי ופעילותי (הזניחה) למען עץ בבחירות לעיריה, גם מאנשים בעמדת כח. אילו עמדתי בפני ראש ישיבה או כולל או חיידר או שדכן או גביר שדורש לדעת אם אני "נאמן למרנן ורבנן", לא הייתי מהסס להצהיר על עמדותי בגלוי. יתכן שזה מגיע גם ממדות רעות, גאוה, חוצפה, עקשנות וכדומה... אינני יודע. בכל לבבך...
הזמנים היחידים שאני רואה להסתיר את דיעותי הם כשאני מתעסק עם אנשים כשרים, טובים ורגישים, תמימים ויראי שמים באמת, שברור לי כי אין סיכוי בעולם שיבינו את העניין. ויש הרבה כאלה. אין סיבה לצער אותם ולפגוע ברגשותיהם. אל לי לעמת אותם עם דברים שאינם מסוגלים לרדת לסופם, איני רוצה לקרר אותם ביראתם, ואין שום תכלית לגרום להם להחזיקני לרשע גמור.
יש גם מצבים שנמצאים בסביבה אחת עם חאחניק קנאי וקיצוני. אין טעם לעורר את הדוב מרבצו, כי זה מרעיל את האוירה הכללית ומלבה מחלוקת ושנאה ללא תועלת. במקרה כזה מוטב להתחמק באלגנטיות מחשיפת השתייכותי. אבל הכחשה - לעולם לא.
ג' לטמיון!