והם עוד הופכים את ה"חילול השם" הנורא כשכל היהדות התורנית
מדממת ממעלליהם הנפשעים ל"קידוש השם" גדול....התופעה הזאת שרוב הרבנים נסחפים אחר ההמון, ולאחר מכן אף
מאמצים שיטתם מבחינה אידאולגית היא לא חדשה...
כבר ראינו זאת בתקופת שבתי צבי שר"י, וכפי שכותב לוחם מלחמות
ה' ר' יעקב ששפורט זיע"א בספרו "ציצת נובל צבי", וז"ל:
* * *
"... שנת שלומי"ם לריב ציון לפ"ק בכ"ב לכסלו באו שמועות מפאת המזרח מצרים ושכנותיה, כי בעזה הסמוכה לירושלם עמד נביא מבשר טוב משמיע ישועה, ואומר על ת"ח ששמו שבתאי צבי מתושבי איזמיר הנמצא שם בירושלם שהוא משיח אלק"י יעקב..."
"והדברים הללו נכנסו בלב ההמון, וגם בקצת מהחכמים עשו רושם, ונתעוררו לתשובה גדולה כל ישראל הקרובים והרחוקים שבכל העולם, וקיבלו עליהם דברי נתן הנביא לדברי אמת, וכל מי שלא היה מאמין לכל הדברים האלה או מספק בקצתם היו מחזיקים אותו לכופר בשי"ת ובתורתו, והס כי לא להזכיר שום הכחשה או ספק בענין, יען כי יד ההמון גברה, וגם יד החכמים שבכל עיר קצתם היתה עמם וקצתם מפחד המון העם לא היו יכולים לפתוח פה ולגלות דעתם ולהורותם שכל אמונתם אמונה מקולקלת, ובין כך ובין כך נמשכו אחריהם שלא לרצונם".
ומסיים ר' יעקב ששפורט זצוק"ל:
"ואני הדל באלפי לא חשתי לכבוד עצמי, ולא לאיבוד חיי וקנאתי לכבוד השי"ת ותורתו וכבוד מלכות בית דוד, והייתי מכריז בפומבי לומר שהכל שקר וכזב, ואף אם זה מחרף וזה מגדף וזה צודה את נפשי לקחתה לא נכנס בלבי שום מורא ופחד, וזכות אבותי הקדושים עם טוב כוונתי עמדה לי".
נ. ב. כמובן אין כאן שום צל של נסיון כלשהו לדמות הענין לתנועת השבתאות ח"ו,
גירסת הדפסה
שלח לחבר
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
