מפגן היסטורי: רבבת חרדים-ליטאים אמרו "לא" ליהדות התורה

בהפגנת ענק בירושלים הצהיר לראשונה הרב אוירבך, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי, כי לא יתמוך ביהדות התורה בבחירות הקרובות: "מי שמסייע להם, מסייע לידי עוברי עבירה". הלילה הוא צפוי להחליט אם יתמוך בש"ס או ביחד

ערב הבחירות לכנסת ה-20, כעשרת אלפים מתומכיו של הרב שמואל אוירבך, ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי, התכנסו אמש (ראשון) באצטדיון ארנה בירושלים למפגן כוח שמטרתו להצהיר לראשונה על חוסר תמיכה ב"יהדות התורה". הרב אוירבך, שהתקבל באולם בצהלות, נאם נגד המפלגה שאליה השתייך בעבר: "מי שמסייע להם, מסייע לידי עוברי עבירה", אמר. "אנחנו ממשיכים את מה שקיבלנו מרבותינו, להמשיך בדרך שלנו ולקיים את עולם הישיבות, בזמן כזה כאשר השלטון מבקש לפגוע בלומדי התורה – לא נתפשר ולא נוותר על אף בן תורה. נגיעה בישיבות היא נגיעה בלב של עם ישראל – ונילחם על כך במסירות נפש".

בנאומו רמז הרב אוירבך כי לא יתמוך ב"יהדות התורה" בבחירות הקרובות, אך מאחורי הקלעים הקרב על קולות מאמיניו צובר תאוצה: מצד אחד, גורמים בכירים המקורבים לאוירבך אומרים כי יש נטייה ברורה לתמוך במפלגתו של אלי ישי, זאת בשל החלטתו של הרב מאיר מאזוז, פטרונו הרוחני, לדרוש את ביטול חוק הגיוס במשא ומתן הקואליציוני להרכבת הממשלה הבאה. מאידך, רבנים בכירים בקבוצה ינסו במהלך הלילה הקרוב לשכנע את הרב אוירבך לתמוך בש"ס, על אף שהוא עצמו לא ממהר לצדד באפשרות. כך או כך, עיקר דרישתו של הרב אוירבך היא לבטל את חוק הגיוס לחלוטין. "אריה דרעי לא מוכן להתחייב עד כה לבטל את חוק הגיוס. ההחלטה הסופית צפויה להתקבל הלילה", הוסיף גורם בכיר.

הוכחה לכך שנטייתו היא לתמוך בישי, ניתן להסיק בין היתר מחלוקת חומרי תעמולה של מפלגתו בכנס, שאושרה קודם על ידי בכירים במחנה הליטאי. נוסף לכך, בפשקוויל שחולק באירוע נכתב: "חשוב לזכור – למפלגת ש"ס ישנו הסכם עודפים עם מפלגת משנאינו". האפשרות שיצביעו לאחת משתי המפלגות החרדיות האחרות, היא גם בשורה טובה עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו שמקבל חיזוק של מנדט נוסף לימין בהצבעתם של אנשי הפלג. לשם כך, בימים האחרונים, אנשיו של נתניהו, ובמקביל אליהם עסקני המגזר החרדי, פעלו במאמצים רבים כדי שהקבוצה תתמוך במפלגה חרדית, כדי שלא יאבדו מנדטים לימין.

בבחירות האחרונות ב-2013 הקימו אנשיו של הרב אוירבך את מפלגת "נצח", אך בסופו של דבר לא התמודדו לכנסת ותמכו תמיכה שקטה ב"יהדות התורה". בבחירות לרשויות המקומיות הם הגבירו את מאבקם בממסד הליטאי המרכזי והריצו גם את מפלגת "בני תורה" בשלוש ערים מרכזיות: ירושלים, בני ברק ומודיעין עילית. בכל הערים יחד זכו לתמיכה של 15 אלף קולות, ובכך הצליחו להכניס נציג בודד בכל אחת מהן.

עם סגירת הרשימות לקראת הבחירות הקרובות, התברר לתומכיו של אוירבך באופן סופי שהם לא זכו לייצוג ב"יהדות התורה", דבר שעורר זעם רב. הכעס מופנה כלפי הסיעה הליטאית במפלגה, דגל התורה, אך למעשה הסרת התמיכה שלהם עשויה לפגוע גם בסיעה החסידית "אגודת ישראל".

הפילוג החריף במחנה הליטאי במגזר החרדי צבר תאוצה מאז פטירת הרב יוסף שלום אלישיב ב-2012, שהנהיג את הציבור הליטאי והיה הסמכות העליונה של סיעת "דגל התורה". מרבית הציבור קיבל את הנהגתו של מחליפו, הרב אהרן לייב שטיינמן, אך קבוצה בראשות הרב שמואל אוירבך רואה ברבם את המנהיג. אלו טענו כי הרב שטיינמן מוביל קו פשרני, ובשנה האחרונה אף האשימו אותו בשיתוף פעולה עם חוק הגיוס החדש.