התורה השאירה לנו את ההכרעה על מי זה נאמר, איש איש לפי קטנות דעתו. רק כאשר הסנהדרין יושבים בלשכת הגזית אין הדבר מסור לנו, שנאמר "ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא".

איש לא יקבע עבורינו מיהו אותו גדול אשר אליו נשמעה. בפרט לא פוחזים קלי דעת וחתומי חוטם, שמתיימרים לקבוע עבורינו מהו הניחוח שעולה באפינו. גם אין לשום אדם, גדול ככל שיהיה, סמכות לכפות את עצמו על הציבור בכח. הגדול מבטא את דעתו, דעת תורה, והשומע ישמע. ומי שאינו שומע - הדבר בינו לבין קונו.

איננו קהילה בשטעטל כבימי קדם, בה כולם מחוייבים לסור למרות המרא דאתרא הנבחר על ידי כולם. אין מרא דאתרא בארץ, ולא שייך שיהיה דבר כזה עד ביאת גואל בגלל ריבוי הדעות והמנהגים. אין שום מינוי רשמי ל"רב הכולל" או משהו בדומה. אין מוסד כזה בישראל (יש את הרה"ר לאו למי שדוקא רוצה...).

לא נערכו בחירות למען הרב שטיינמן, ולא קיבלנו את מרותו מעולם, ולכן הוראותיו אינן מחייבות אותנו. שיטותיו שונות מרבותינו הרב שך והרב אלישיב ולמעלה בקודש, ואנו מתכופפים למנהיגנו שממשיך את דרכם ממנה לא סרנו. אנו מכירים כי להגראי"ל יש זכות לדעה עצמאית, וכבודו במקומו מונח. אך אנו הולכים בעקבי רבותינו, ולא בדרכו - אם כי את דבריו אנו שונים, באשר תורה היא וללמוד אנו צריכים.

עצם הכפיה והרדיפות לבד, הם עצמם סיבה מספקת להתרחק מאותה הדרך. בפרט כשהיזמה מגיעה משמשים ואנשי חצר עלובים ותאבי שררה, בני בליעל ריקניים, ללא ריח תורה או כל תוכן אחר, בריונים מחוצפים וגסי רוח, בעלי אגרופין שמתגאים ומשתררים על הציבור שלא לשם שמים, ומטילים חיתיתם בארץ חיים. בריות שפלות אלו, אשר בינם לבין הגראי"ל, מזקני גאוני דורינו - אין ולא כלום, כניעה אליהם - היא עצמה הרס הדת שאין כדוגמתו.

יש לנו ברוך השם רבנים ומורי דרך גדולי תורה ותלמידים נאמנים לדרך שקבלנו מקדמת דנא, ובראשם מרנא ר' שמואל אוירבך, אשר אליו נשמע ולמוצא פיו נסור.

אלו הרשעים שמגלים פנים בתורה ומעיזים בו פניהם לבזותו ולבטלו חלילה ולכנותו בדברי גנאי, הם אפיקורסים ומבזי תלמידי חכמים עליהם נאמר "כי דבר השם בזה... הכרת תכרת" ואין להם חלק בזה ובבא, כמבואר בסנהדרין צט.

זה שאתם פ ח ד ת ם כל השנים למרוד בהרב שך והרב אלישיב בגלוי, זו הבעיה הפרטית שלכם. שמא באותם ימים רחוקים עדיין נותר בכם שריד של מורא וכבוד תלמידי חכמים, ויותר מסתבר שרק פחדתם מדעת הקהל. ואם כי רגנתם תמיד באהליכם - איש לא הכריח אתכם להכנע בפניהם מלבד אתם עצמכם. הם לא כפו עליכם מאומה.