פעם, נפגש ר' שמואל אויערבאך עם ר' שאול ליברמן, מהדיר התוספתא, מחבר "תוספתא כפשוטה", ובסוף ימיו פרופסור בבית המדרש לרבנים בניו יורק. סִפֵּר ר' שאול כמה ספורים שהיו עמו.בצעירותו, למד ר' שאול אצל ר' שמעון שקאפ במלץ', ופעם אחת, נסע ברכבת, ולידו התיישב רב זקן.
שאלו הרב הזקן: אפוא אתה לומד?
- במלץ', אצל ר' שמעון.
- ומה אתם לומדים? מה מחדשים אצל ר' שמעון?
סירב ר' שאול לענות, מכיוון שידע שהרבנים מבית המדרש הישן, אינם רווים נחת מדרך הלימוד החדשה שפשטה בישיבות . אמר לרב הזקן: הרי אתם מהדור הישן, ולא תסכימו עם מה שאוֹמַר. דחק בו הרב הזקן, עד שנאות לומר שעתה למדו מסכתא פלונית, והם דנים מה זה "שעבוד". אמר הרב הזקן: מה השאלה? שעבוד זה שעבוד.
- אבל מה זה שעבוד
- שעבוד זה שעבוד, שמשועבד לחברו וכו'.
וכך התווכחו להם, עד שאמר הנער: וואָס הֵייסט? צו עס ואַקס אים אַ גראָז אוף דעם רעקן?
והרב הזקן בשלו.
נו, אמר הנער, אמרתי לך מלכתחילה שלא תסכים עם חדושינו.
כשהגיעו לתחנת הרכבת, ראה הנער אנשים נכבדים שבאו לקבל פני הרב הזקן. הבין אפוא, שהרב הזה, רב גדול הוא. בירר מיהו, ונענה, שהרב הזקן מהדור הישן, לו הוא אמר שאיננו מבין את חידושי הישיבות, הוא – – -
- – – ר' חיים מבריסק.