אחרי התפרקות "ממשלת הזדון": כיצד יקבלו החרדים את חוק הגיוס?
הסנקציות הפליליות שאושרו בממשלה היוצאת פגעו בהליכי הגיוס השקטים של בני הישיבות. עם לכתו של לפיד וחזרת החרדים לקואליציה, נראה כי מגמת השתלבותם בחברה צפויה להתגבר: "אירועי השנתיים האחרונות לא ישובו".דיווח מאולפן וואלה

יקי אדמקר
יום חמישי, 26 במרץ 2015, 10:30

חרדים מגיעים להתגייס בבקו"ם יום אחרי פקיעת חול טל, בקו"ם, יולי 2012 (יותם רונן)הסנקציות הפליליות שימשו את לפיד והחרדים כאחד. לשכת הגיוס תל השומר (צילום: יותם רונן)

החרדים עדיין לא נכנסו לממשלה באופן רשמי, אך מבחינתם הניצחון כמעט הושלם: "ממשלת הזדון", כפי שכונתה בפי רבים מהם הממשלה הקודמת, נפלה, ובמקומה הם מקווים להקים מחדש ממשלת ימין-חרדים. התיאורים הקשים שהדביקו במגזר לממשלת נתניהו השלישית משקפים היטב את העובדה כי הקואליציה הקודמת היוותה קו פרשת מים ביחסים המורכבים בין החרדים למדינה.

שר האוצר לשעבר יאיר לפיד איים לשנות את הנהלים בכל הנוגע להשתלבות החרדים בצבא ובשוק העבודה, ואילו מפלגת הבית היהודי בראשות "האח" נפתלי בנט איימה לקחת מהם את השליטה בשירותי הדת ובמערכת הרבנית. השינויים, אם בכלל, רק החלו לצוץ. ייתכן כי אם הממשלה היוצאת הייתה מסיימת ארבע שנים התמונה הייתה משתנה, אולם התהליך נגדע באיבו. השאלה המרכזית היא אם המתח שנוצר בין הרחוב החרדי למערכת הממלכתית ייפסק, ויתרה מכך – האם ניתן להחזיר את הגלגל לאחור?
חיילים במבצע צוק איתן (אימג'בנק, Gettyimages) מבצע "צוק איתן" שינה את היחס ברחוב החרדי כלפי צה"ל. חיילים ברצועת עזה, יולי 2014 (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

שאלות אלו נוגעת במישרין לנתוני גיוס החרדים לצה"ל. עם התכנסותה של ועדת שקד וחקיקת חוק הגיוס החדש, תדמיתו של צה"ל בעיני החרדים ספגה מכה קשה. התהליך הטבעי של השתלבות החרדים חזר לאחור. כך, למשל, נפוצו בחג פורים האחרון קולות במגזר החרדי הקוראים שלא לחפש את הילדים לחיילי צה"ל, תחפושת נפוצה בציבור זה.

הסנקציות הפליליות בחוק הגיוס שימשו את המטרות הפוליטיות של שני הצדדים: הן לפיד והן החרדים השתמשו בהן ככלי שרת, אולם בפועל הן לא מומשו ונראה שגם לא ייושמו. החרדים, שכינו את החוק החדש "גזירות שמד", הצהירו כי ידרשו את ביטולן של הסנקציות הפליליות במשא ומתן הקואליציוני. ראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב שיעשה כן, ואפילו לפיד אמר באחרונה כי זו בכלל לא הייתה הדרישה של מפלגתו לשלב את סעיף זה בחוק.

החרדים יתפסו בקרוב עמדות סביב שולחן הממשלה. עתה יש לבחון אם העובדה כי חברי הכנסת משה גפני מיהדות התורה ויו"ר ש"ס אריה דרעי השלימו עם נתניהו, תגרום למוישה מבני ברק או ליצחק מרכסים להסתכל בעין אחרת על צה"ל, ואולי אף לשקול התגייסות. תשובות עדיין אין, אולם כבר עכשיו ניתן לקבוע בוודאות כי שני אירועים בשנה החולפת השפיעו עמוקות על הלך הרוח ברחוב החרדי: נפילת הממשלה ומבצע "צוק איתן".
עם התכנסותה של ועדת שקד וחקיקת חוק הגיוס החדש, תדמיתו של צה"ל בעיני החרדים ספגה מכה קשה. התהליך הטבעי של השתלבות החרדים חזר לאחור
בשנתיים האחרונות הלכה והחריפה דעת הקהל של המגזר בכל הקשור לצה"ל. והנה , בקיץ 2014, בעת שלוחמי וחיילי צה"ל חירפו נפשם בתוככי רצועת עזה, התקיימו אלפי מניינים לאמירת תהילים בכל שעות היום בבתי הכנסת, בישיבות, בסמינרים לבנות ובחצרות הבתים. היחס החיובי הופיע על אף שבחודשים שקדמו לכך דיברו רבות על שינוי מגמה בכל הקשור לענייני חרדים ומדינה, והיו אף שהזהירו כי הקונצנזוס החרדי, שעד כה דגל בשותפות במערכות השלטוניות, ילך ויקצין עד כדי הכרזה של חלקים ממנו על מרי אזרחי.

לכך הצטרף גם קמפיין פרסום מסיבי שנועד להשחיר את פני החיילים החרדים. הנתונים הרשמיים שפורסמו העידו על האטה דרמטית בהתגייסות החרדים לצה"ל, אחרי שנרשמה עלייה קלה בשנים האחרונות. אין זה סוד כי צה"ל הפך לגוף שמעורר רגשות שליליים בחברה החרדית, אך המבצע הוכיח שלא היה זה אלא גל חולף.

בבחירות הקודמות עמד חוק הגיוס במרכז סדר היום. במהלך הכנסת ה-19 נקבע כי גברים חרדים בני 24-18 זכאים לדחות את גיוסם משנה לשנה בהתאם לקריטריונים מסוימים. כלומר, חרדי יהיה זכאי לפטור כל עוד יעד הגיוס הכללי לצה"ל ולשירות האזרחי התמלא בלעדיו. במקרים אחרים, יוטלו סנקציות כלכליות על הציבור החרדי. במצב שבו יקרסו היעדים יהיה ניתן להטיל על משתמטים עונשי מאסר קבועים בחוק. אלא שהאותיות הקטנות מנציחות את הפטור לחרדים, שכן יעדי הגיוס נתונים לשינוי בידי הממשלה; כל ממשלה וההגדרה למתגייס "חרדי" כוללת בתוכה גם את השוליים של החברה החרדית.
גיוס החרדים אושוויץ לספרדים (באדיבות המצולמים)"האווירה ברחוב החרדי השפיעה על המעוניינים להתגייס". מודעה בעיתונות החרדית נגד גיוס בני ישיבות
ואולם נתוני הגיוס של צה"ל לשנת 2014, שפורסמו באחרונה בערוץ 2, חושפים תמונה אחרת ולפיה חלה האטה בקצב הגיוס של בני המגזר. כך, בשנה שבה אושר חוק הגיוס בכנסת עלו על מדים 2,068 חרדים – אמנם עלייה של 11% בכמות המתגייסים בהשוואה לשנת 2013, אולם מדובר בקצב עלייה נמוך יותר בהשוואה לשנים שקדמו להעברת החוק. עדויותיהם של מגייסים חרדים לוואלה חדשות מאששות את הטענה: השנה האחרונה הייתה הקשה ביותר בגיוס חרדים לצה"ל.

על פי אחד המגייסים, טרם כניסת החוק לתוקף התנהל "גיוס שקט", אולם העיסוק הציבורי פגע בכוונת החוק. "הכול התנהל בחשאיות מוחלטת", מעיד א', מגייס לאחד מהמסלולים הנחשקים בצה"ל. "נאלצנו לוותר על פרסום בעיתונים או בריכוזים חרדיים, מחשש שאם נעשה כן יפוצצו לנו כנסים וימי גיבוש. היו בחורים שהביעו הסכמה להתגייס ואף נרשמו, אך ברגע האחרון נאלצנו להחזיר אותם למעמד של 'תורתו אומנותו' בגלל לחצים אדירים. הם פחדו. האווירה ברחוב החרדי השפיעה עליהם".

קבוצה גדולה של בחורי ישיבות ואברכים מהמיינסטרים החרדי, שהתכנסו באירוע גיבוש לקראת גיוס, העידה על כישלון החוק שקידמו יש עתיד והבית היהודי ושינוי מגמה בנושא. "אם היית נכנס לשם, זה היה נדמה לך שנקלעת בטעות לתוך ישיבה חרדית. בחודשים האחרונים, וביתר שאת בשבועות האחרונים, אנחנו מרגישים שהקמפיין נגד חיילים וגיוס חרדים דעך כמעט לחלוטין", הסבירו.
ראשי מיזם שילוב חרדים (שח"ר) בצבא מעידים אף הם על קושי בגיוס. "בשנת 2014 החבר'ה פחדו", מסביר י' לוואלה חדשות, "הצבא רצה לגייס בכוח והרבנים הקיצוניים אמרו לא לשתף פעולה כלל והמתונים הזהירו שזה לא הזמן המתאים להתגייס. עתה, אנשים כבר הבינו שלחוק אין הרבה משמעות, והגיוס הפך להיות קל יותר".
התעקשות על ביטול הסנקציות הפליליות תוביל לאסון

על דבר אחד כולם מסכימים: בחודשים הקרובים קצב גיוס החרדים לצה"ל צפוי לצבור תאוצה מחדש. לדברי שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש (לחופש דת ושוויון), הרבנים יכולים לשחרר אנחת רווחה שכן "הציבור החרדי כבר חי בתחושה כי הסנקציות הפליליות הן היסטוריה". במידה מסוימת הוא צודק. אחת ההוכחות לכך היא מערכת הבחירות האחרונות: מפלגת "יהדות התורה" סירבה להיגרר לדיון עם הפלג הירושלמי בראשות הרב אוירבך, שבמשך שבועיים הוביל הפגנות אלימות נגד גיוס חרדים. "לא רק שהם לא הצליחו ליצור דיון בציבור הכללי, אלא שגם בציבור החרדי הם כשלו " , מוסיף אילן. "כולם כבר מבינים כי מה שהיה בשנתיים האחרונות כבר לא יהיה בשנתיים הקרובות".
יאיר לפיד ונפתלי בנט בדיון בהשתתפות רה"מ בעקבות חתימות 40 ח"כים בנושא יוזמת השלום הערבית. מאי 2013 (עומר מירון)"מה שהיה בשנתיים האחרונות לא ישוב". בנט ולפיד (צילום: עומר מירון)
השאלה המעניינת ביותר היא מה יבוא במקום חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית. הרב דוד בלוך, ממייסדי הנח"ל החרדי, אומר כי אם חברי הכנסת החרדים יתעקשו על ביטול הסנקציות הפליליות, הם יחרבו את החוק שאין טוב כמוהו לחברה החרדית. "זה מוקש שהחרדים יעלו עליו ויתפוצצו. אם הם יתעקשו על ביטול הסנקציות הפליליות, הם יחרבו את החוק, כי הוא לא יעבור בג"ץ", הוא מסביר. "לפיד מסוכן באופוזיציה יותר מבקואליציה. הפתרון הוא פשוט להקטין את היעדים בממשלה, כדי שלא יטילו סנקציות פליליות בשום צורה".

בחינת השנה האחרונה תעלה כי במספרים אבסולוטיים, החוק לא הביא לעלייה בגיוס החרדים. לא הזיק לחלוטין, אבל בהחלט לא שיפר את המצב. הסנקציות הפליליות אפוא עומדות להיות היסטוריה. השאלה היא כיצד המנהיגות החרדית תתייחס לחוק הגיוס.