חכמת אדם שער השמחה כלל קנה

יח חכם ואלוף וגאון מכניסין אותו לבית המדרש ומניחין המטה במקום שהיה דורש וסופדין אותו שם וכשמוציאין המטה סופדין אותו עד בית הקברות.........
(ורע עלי המעשה שראו שעשו כן לאדונינו מרנא רבנא רבן של כל בני הגולה מחותני ר' אליהו חסיד שהיה ידוע ומפורסם לכל העולם לגאון וחסיד ויחיד בדורו ממנו למדו לעשות כן גם למי שרוצין לכבדו ועליהם נאמר (עיין ירמיהו ב', ז') ותבואו ותטמאו את מקדשי ובודאי גורמים רעה למת בזה וראוי לבטל זה שלא להכניס שום מת בבית הכנסת ובבית המדרש).

שו"ת יביע אומר חלק ז - יורה דעה סימן לא

והמנהג פשוט בארץ ישראל שמספידים על אדם כשר או אשה כשרה בבתי הכנסת(בלא הכנסת המטה) שנמצא שם תלמיד חכם חשוב, ובפרט שההספד שלנו הוא כולו מוסר השכל לחיזוק ולעידוד קרובים ולקירוב רחוקים לצור מחצבתם בשמירת התורה והמצות, ובחינוך הבנים על ברכי התורה, ובחינוך הבנות לצניעות וליראת שמים, לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה, ולכן נהגנו ג"כ שלא להמנע מלהשמיע דברי אזכרה אפילו בשבתות וימים טובים, שאין זה הספד שדיברו בו חכמים, ויש בו זיכוי הרבים. וכמ"ש כיו"ב הרב בינה לעתים (עת ספוד דרוש ג) בהספדו על הגאון מהרימ"ט. וכיו"ב כתב המהרימ"ט עצמו בדרשותיו (פרשת אחרי מות דרוש ב). וע"ע בשו"ת צפיחת בדבש (סי' כה) שהאריך מאד בזה. ע"ש. ומנהג ישראל תורה הוא. (ובחידושי למגילה כח ב כתבתי עוד בזה. ואכמ"ל)+. וע' בספר חכמת אדם (כלל קנה סי' יח) שכתב, ורע עלי המעשה מה שנהגו להכניס מטת המת לבהכ"נ להספידו, מפני שראו שעשו כן לאדמו"ר הגאון רשכבה"ג הגר"א מוילנא זצ"ל, שהיה ידוע ומפורסם בכל העולם לגאון וחסיד ויחיד בדורו, וממנו למדו לעשות כן למי שרוצים לכבדו, ועליהם נאמר ותבאו ותטמאו את ארצי ואת מקדשי, ובודאי שע"י כך הם גורמים רעה וקטרוג על המת, וראוי מאוד לבטל מנהג זה, ולהנהיג שלא להכניס שום מת בבהכ"נ ובבהמד"ר. ע"כ. וכתב בשו"ת מהר"ם שיק (חיו"ד סי' שמה) שכוונת החכמת אדם שאף לתלמידי חכמים אין לעשות כן, שמלבד מאי דקי"ל כדברי הרמ"א ביו"ד (סי' רמג) שבזמן הזה אין דין תלמיד חכם, ומקור דבריו משו"ת מהר"י קולון (שרש קסג), וכל שכן הכא דבעינן חכם אלוף וגאון ואין זה בנמצא בזמן הזה, ושאני הגר"א מוילנא שבודאי רב גובריה והיה בכלל חכם אלוף וגאון, משא"כ לסתם תלמיד חכם, ואפילו לדעת מהרי"ט בתשובה (סי' מז) שחולק על המהר"י קולון הנ"ל, מ"מ בודאי שגם הוא מודה לענין כמה דברים שאין בזה"ז לצורבא מרבנן דין תלמיד חכם. ומכ"ש כאן דבעינן שיהיה חכם אלוף וגאון. אלא דמ"ש החכ"א מהכתוב ותבאו ותטמאו את מקדשי, לא מצאתי מקרא זה, אלא נתכוון לפסוק ותבאו ותטמאו את ארצי, וע"פ מ"ש בירושלמי כתובות (ס"פ הנושא) על אותם שלא עלו לא"י בחייהם, וצוו להוליך מטתם לא"י אחר מותם וכו'. ע"כ. והגאון סבא דמשפטים רבי נתן עמרם זצ"ל, אב"ד אלכסנדריא של מצרים, בתשובה שהובאה בספר "נוה שלום", של הגאון רבי אליהו חזן, (בדף מג ע"א), ערער על מה שהיו נוהגים באתריה דמר להכניס מטתו של מת לבהכ"נ ולהספידו שם, שבודאי אין לך איסור גדול מזה להכניס ארון של מת בין איש בין אשה לבהכ"נ וכו', וסיים, ולענין אם יש היתר להכניס מטה או ארון של מת שהיה אדם חשוב ומפורסם בעירו, מבואר בש"ע (סי' שדם סי"ט) שמספידים ת"ח בבהכ"נ ובהמד"ר, אבל לא שאר העם, הרי להדיא שדוקא לתלמיד חכם הוא שמותר להכניס ארונו לבהכ"נ, אבל לא לשאר אנשים ואפילו הם החשובים שבעיר. עכת"ד.

ובמחכ"ת לא דק, שדברי הש"ע הנ"ל הם לגבי הספד בלבד, אבל להכניס ארונו או מטתו לבהכ"נ אין שום היתר בזה אפילו לתלמידי חכמים, אלא צריך להיות חכם אלוף וגאון, וכמ"ש מרן הש"ע (שם בסעיף כ'). וכ"כ הגאון המחבר שם להעיר ע"ד הרה"ג חק נתן זצ"ל הנ"ל. ויישר כחם שביטלו המנהג הרע הזה מכל וכל. ע"ש.