"שאף על פי שיש עונות חמורין משפיכות דמים אין בהן השחתת ישובו של עולם כשפיכות דמים,

אפילו ע"ז ואין צריך לומר עריות או חילול שבת אינן כשפיכות דמים, שאלו העונות הן מעבירות שבין אדם להקב"ה אבל שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חבירו,

וכל מי שיש בידו עון זה הרי הוא רשע גמור ואין כל המצות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עון זה".

דומה, שהרמב"ם מבקש להדגיש את העיוות המוסרי שבתפיסה הרווחת. שעל פיה , מצוה או עבירה שבין אדם למקום היא שתרכוש את מעמד הבכורה, והיא שתוגדר כחשובה ביותר או כחמורה ביותר.

"השבת ועבודה זרה כל אחת משתיהן שקולה כנגד שאר כל מצות התורה, והשבת היא האות שבין הקדוש ברוך הוא ובינינו לעולם, לפיכך כל העובר על שאר המצות הרי הוא בכלל רשעי ישראל, אבל מחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד עבודה זרה ושניהם כגוים לכל דבריהם"

מלבד זאת, להרמב"ם העברות החמורות ביותר הן גם לא עבודה זרה ובטח ובטח שלא רציחה אלא מינות, כפירה ואפיקורסות. שהן עברות שבדעת, והן בין אדם למקום.

היות וכל תכליתך ומהותך מתוקף שליח הכת המסרחיסטית הוא שנאת הקב"ה ומצוותיו, מגמתך היא לבטל ולזלזל בבין אדם למקום ולהעמיד את בין אדם לחברו במנותק מהמקום.

והיות ובני עדות המזרח קוראים את פרקי אבות, יש לציין את הברטנורא הראשון על המסכת שמכה בשיניהם של רשעים מסוגך.

ואם נשתמש במטבע שלך, תנסה אתה לחשוב איך היית מגיב על נוסח כזה אלמלא הנאורות הנותנת חסינות אוטומטית לכל מי שאינו מהתת מגזר שלך ועוד יותר אם אינו מהמגזר שלך בכלל.

רק במקרים בודדים משתמשים חז"ל ב"גזירה משמים" למשל על עשרה הרוגי מלכות, ששם אין לחז"ל הסבר שייפול על אזניים קשובות אצל ההמון ולא יגרום להם ח"ו לכפור בתורה, למה דווקא הם משלמים את עוון מכירת יוסף? לכן במקרה כזה נוקטים חז"ל "גזירה משמים". ולא שאין גם הסברים אחרים.