מאת: רו"ח חיים יואבי רבינוביץ יו"ר מטה יהודי לאומי

‏‏‏‏‏‏‏‏‏א' אייר תשע"ה

לאחי ורעי,

1. בשבוע הבא ביום הזיכרון לחללי צה"ל, יודיעו אמצעי התקשורת בישראל, על למעלה מ-23,000 חללים שנפלו במערכה, בכל מלחמות ישראל! רבותיי, נתון זה שיקרי, להערכתי רק כשליש ממספר זה, אכן נפל במערכה לקיום המדינה. המספר המשוער שלי הינו, שפחות מ - 10,000 חיילים, נפלו בכל המלחמות מאז 1940. באושוויץ, הושמדו 10,000 יהודים מדי יום.

2. נחשוב על שלושה חיילים, שמשרתים בקריה בת"א, יחידה 804, באים בשעה 8, עושים אפס והולכים בשעה 4. הם שמעו יריות רק בסרטי קולנוע. הם יצאו בסוף השבוע לפאב, שתו לשכרה, נהגו שיכורים הביתה, התנגשו בקיר בטון, אחד מהם נהרג ושניים נפצעו קשה. מבחינת צה"ל, החייל שנהרג נחשב כחלל צה"ל שנהרג במלחמות ישראל, ממש כמו רס"ן רועי קליין הי"ד, ושני הפצועים הם פצועי צה"ל ממש כמו גיבור ישראל, אביגדור קהלני, שנשרף בטנק בקרב רפיח. אגב, התגמולים שמשלם צה"ל לנופל ולפצועים בתאונת השיכורים, זהה לתגמולים שמשלם צה"ל לאלמנתו וליתומיו של רועי קליין ולאביגדור קהלני.

3. זהו עוול זועק לשמיים, בכל סיור בבתי הקברות הצבאי אפשר לראות, שעל כל מצבה עליה כתוב "נפל בקרב", יש עשר מצבות שעליהן כתוב " נפל בעת מילוי תפקידו". אין לי נתונים על החלוקה המספרית של אלה שנפלו ממש בקרב להגנת המדינה, לבין אלה שנפלו בדרכים אחרות, כגון: תאונות דרכים, מחלות, התאבדות וכדומה. לצה"ל יש את הנתונים הללו, אבל לא ברור לי, מדוע מסרבים לפרסם את הנתונים המדויקים.

4. זכור לי שהאלוף שטרן בהיותו ראש משאבי אנוש, ניסה לעשות הפרדה כזאת, אבל מולו התייצבו כל אנשי הממסד, ארגון "יד לבנים" וארגון נכי צה"ל, שבאופן טבעי רוב הפעילים בהם, באים מקרב אלה, שלא נפגעו בקרבות. כמו כן, נשמעו זעקות של רוב העיתונאים, שבניהם משרתים בדרך כלל בגלי צה"ל, דובר צה"ל וכדומה.

5. לעניות דעתי, יש להפריד בין חללי צה"ל שנפלו בקרב, אליהם יש לצרף רק את החיילים שנפלו בתאונות אימונים, לבין כל השאר. וביום הזיכרון אני רוצה לשמוע נתונים, רק על מספר החיילים שחרפו נפשם ונפלו בקרב לביטחון ישראל.

6. לא ייתכן שהתגמול הכספי ושאר ההטבות בחוק, של הנופלים בקרב, יהיה זהה, לזה שנהרג בתאונה בשל שתית אלכוהול.

7. לא ייתכן שצה"ל ייתן הטבות זהות לנכי צה"ל בתאונות, על גבם של אלה שנפצעו בפעילות מבצעית. ומדובר על סכומי עתק.