בגיל 16 חזרה כהן בשאלה אחרי שהעבירה את רוב חייה כתלמידה במוסדות חינוך חרדיים, ועל רקע זה ניתקה קשריה עם משפחתה. "חייתי מאז עם חברה-שותפה או עם בן הזוג שלי ועברתי כמה דירות", היא משחזרת בשיחה עם ynet.

מגיל 18 הסתובבה במשך שנתיים עם פטור משירות צבאי שקיבלה בגלל הרקע החרדי שלה. "בגיל 20 החלטתי לבטל את הפטור כי יצאתי לעולם, הבנתי שזו המדינה שלי ואני חייבת להתגייס ולתרום את חלקי, ואם כבר לתרום אז עד הסוף", סיפרה.

במשך שמונה חודשים ביטלה הודיה שני שיבוצי גיוס שקיבלה לשרת בתפקידים כלליים בצבא, כי התעקשה להתנדב כלוחמת. "אולי חשבו שאני לא מתאימה לקרבי, אבל בפעם השלישית קיבלתי מכתב שבו נמסר ששובצתי לגדוד קרקל".

הודיה התגייסה לפני כשנה למסלול הקבוע של לוחמות המתנדבות לשירות הנמשך שלוש שנים, ומאז בלטה בפלוגתה המעורבת בלוחמים לצד לוחמות. מפקדת המחלקה מינתה אותה לשמש כקשרית שלה, ולאורך הטירונות והאימון המתקדם הודיה לא עצרה לרגע, גם כשסחבה את מכשיר הקשר המיושן והכבד '77.

לאחר שעלתה לגדוד בגזרת גבול מצרים השתתפה הודיה בפעילות מבצעית שוטפת לעצירת ניסיונות חדירה של מסתננים, הברחות וסיכול פעילות טרור. "השירות מאתגר מאוד והביא אותי למצבים שבחיים לא תיארתי לעצמי שאגיע אליהם פיזית ונפשית", אמרה. "אני לא מצטערת לרגע, כי למרות הרגעים הקשים גיליתי על עצמי דברים שלא חשבתי שאני מסוגלת לעשות".

כיום מגדירה עצמה הודיה כשומרת מסורת, ולדבריה "גרביים לבנים לא יהפכו אותי דתייה יותר. אפשר בהחלט להיות לוחמת דתייה. זה לא קל ולא פשוט כי אתה נמצא בסביבת אנשים שלא שומרים אבל זה אפשרי. קשה יותר לשמור על אורח חיים דתי בצבא מאשר להיות לוחם, ומי שחושבת שהיא יכולה ורוצה, שתלך על זה גם". הודיה שואפת כעת לצאת לקורס פיקודי, ומקווה לחדש את הקשר עם הוריה שנותק בשנים האחרונות: "אני מקווה שעם הזמן הקשר עם הוריי יחודש והם יהיו גאים בי".