אבל מאידך נאמר בגילוי לב: נתאר לעצמנו שלטון חרדי. מה שקורה היום בקהילות החרדיות - איש את רעהו חיים בלעו, הורגים, חומסים, דורכים ורומסים זה את זה, לוחמים ומשתלטים כובשים כל מה שרק יכולים, מתנהגים בצורה שאי-אפשר לתאר במילים. זה מה שיקרה במקרה שחרדי ישלוט בה.

חונכנו לדרך של סובייקטיביות, אין דבר כזה שהשני מותר לו ויכול לחיות. ה"כיבוש" הוא היסוד בעולם החרדי: כל צד מבקש לכבוש ומה שיותר להוכיח שהוא חזק יותר. מדינה שכזו תהיה גרועה יותר משלטון דיקטטורי ורודני. כל יום שאין בישראל שלטון חרדי ודתי - עלינו להודות לה', מפני ששלטון כזה יוביל לרמיסת כל היקר, דם רב יישפך. נקלל את היום שחרדי בראש השלטון.

חסד גדול עשה עימנו הקב"ה שחילוני בראש השלטון ומלחמות החרדים הן בין החרדים בלבד ולא ברחוב הכללי. בישראל עדיין יש לכל אחד את האפשרות לנהל את חייו; בשלטון חרדי - דבר שכזה יהיה בגדר של חלום בלבד.

אבל מה שכן - חייבים בכל יום להודות להקב"ה על הניסים שהוא עשה עימנו בכל כך הרבה תאריכים, כולל בה' באייר. כמו ש את כל התאריכים האחרים אנו לא מזכירים אותם, פרט ל"מודה אני" בבוקר, כך גם בה' באייר - מה שבכל זאת אסור לשכוח, הוא להודות לה' על כל הטוב בתחומים שבלעדי המדינה לא היה לנו.

לדוגמא: קחו את קיומם של הישיבות והכוללים וכל כך הרבה מוסדות חשובים וחיוניים; רק בזכות קיומה של המדינה יש לנו את זה. קחו לדוגמה את ארה"ב, מדינה של חסד - אין שם עשירית הכוללים ממה שיש בארץ, המדינה שם לא נותנת פרוטה, ומה שיש זה רק מנדיבים שמממנים זאת, וגם זה מוגבל במצבים השונים. היו נגידים גדולים שמימנו כוללים, וכשהלכו לעולמם הילדים לא רצו או לא יכלו וזה נגמר. מה שאין כן בישראל: התופעה הזו של החזקת ישיבות ומוסדות חינוך בתי כנסת ועוד דברים חשובים ונחוצים, אם היו צריכים לממן זאת בעזרת נגידים ועשירים, לא היינו רואים עשירית ממה שיש היום.