ערכתי לאחרונה בתאריך 30.04.15 בשעה 21:29 בברכה, אריסטוקקטוס
בטח אתם תמהים מה זו הכותרת המטומטמת הזו? צ'מעו סיפור.פגשתי היום יהודי טוב, מסוג המאמין לכל מה ששומעים בתקשורת בשטיבל ובמקווה נייעס, "שמעת?" הוא אומר לי כולו מעונג וזחוח, "מה אני אמור לשמוע?" אני מגיב, "זהו אין יותר גזירת גיוס, הם הצליחו לרוקן אותו מתוכן לגמרי" הוא מתמלא כולו חיוך מאושר ומוסיף "תקרא, תקרא, את ההסכם הקואליציוני, פשוט מדהים לראות את התחכום, רוצה שאשלח לך במייל?".
שאלתי אותו "מאיזה תוכן הם רוקנו אותו?, ומאיזה תוכן נשאר לרוקן אותו, הרי גם לאחר הישיבה בועדת שקד טענת שהם רוקנו אותו לחלוטין". "טוב" הוא עונה לי, "הפעם, זהו, אין יותר יעדים, הכל שר ביטחון מחליט, ובכלל אין פליליות יותר".
"ונראה לך שזה יעבור בג"ץ?" שאלתי אותו. "אה... הם יחוקקו חוק עוקף בג"ץ". בתגובה אני אומר לו "אתה יודע שתהליך לחקיקת חוק כזה אמור להימשך הרבה מאוד זמן, וצריך הרבה רחמי שמיים שזה יצליח בכלל". הוא עונה לי בהחלטיות "זהו, אנחנו בקואליציה, צריכים אותנו הכל יהיה בסדר.
התחלתי למנות לו את הניסיון המר שיש לנו עם נתניהו רק בנוגע להבטחות בקשר לגיוס, 1. מיד לאחר ביטול החוק ע"י בג"ץ, ביבי מבטיח לחרדים שיהיה בסדר, אתם יכולים להיות רגועים. (להזכירכם החרדים היו אז חלק מהקואליציה).
2. עם זאת הוא לא ממהר לקיים את הבטחתו, כרגיל הוא מושך זמן.
3. המציאות הפוליטית משתנה, מופז נכנס לקואליציה, הוא מניף את דגל גיוס החרדים, נתניהו כהרגלו מקים ועדה (פלסנר) למשיכת זמן נוסף, וכמובן מבטיח לחרדים שהולך להיות בסדר.
4. הועדה מגישה מסקנות. ביבי כרגיל עדיין ממשיך להבטיח שיהיה בסדר, והוא לא מתכוון לקבל את מסקנות הועדה.
5. הדוב הרוסי איווט מתעורר מרבצו ומודיע, אין על מה לדבר או שמקבלים את כל מסקנות הועדה או שהוא מפרק את הקואליציה, כמובן שביבי נכנע (ולמי ששכח, החרדים היו אז בקואליציה).
6. הולכים לבחירות. ביבי ממשיך להבטיח לחרדים שאחרי הבחירות הכל יסודר.
7. לבסוף החרדים נשארים מחוץ לקואליציה. ועדת פרי מוקמת ולאחמ"כ ועדת שקד, ביבי ושקד מבטיחים שלא יהיו סנקציות פליליות, כמובן הם לא עמדו בהבטחתם לאחר שלא עמדו בלחצי לפיד. גפני מאיים שאם החוק כולל סנקציות פליליות הוא יכריז שאין להתגייס.
8. בואו גם לא נשכח, שבכל שלב מהשלבים הנ"ל הופרחו שלל איומים מהצד החרדי כולם התבררו כחלולים.
בתגובה הוא עונה לי, "לא, הכל יהיה בסדר, אנחנו בקואליציה שמאוד צריך אותנו". אמרתי לו "ימים יגידו האם זה היה הסכם קואליציוני מוצלח, או לא יותר מהסכם 'קואלייצני' של הקוסם והליצן הגדול שמלהטט רבות בחרדים" (עיי' ערך גם פרשת ברזילי ואישורי תקציב שהוא לא עמד בהבטחתו).
המשכנו לדסדס ולפטפט על דא ועל הא. ואז פתאום שאלתי "לא יצאת כבר לשופינג על חשבון התקציבים המוחזרים". "איזה מוחזרים?" הוא שואל אותי. "מה לא שמעת?, הרבה אנשים כבר יצאו לשופינג בעקבות ההסכם הקואליציוני בין יהדות התורה להליכוד, בגלל שחתמו שיחזירו רטרואקטיבית את קיצבת הילדים ויוגדל תקציב הישיבות, הם כבר רואים את הכסף אצלם". "הם השתגעו..." הוא מיד נזעק, "עד שלא נראה את זה בחשבון בנק אי אפשר לחייך כל הדרך אל הבנק". "תשמע מה שפיך מדבר" הגבתי לו, "בנוגע לכספים עד שאתה לא רואה את זה בתכל'ס, זה לא קיים אצלך, ואילו בנוגע לגזירת הגיוס אתה רואה אותה כבטילה, רק בגלל שיש הסכם חתום, שכידוע שמיר אמר עליו, שהוא לא מחייב והוא לא יותר מאשר מסמך למסגור ותלייה על הקיר,ואתה עצמך אמרת שיש כאן תהליך ארוך שתלוי בהרבה גורמים עד שנראה שזה באמת מתבטל". "אממממ.... אתה צודק" הוא עונה לי.
אז למה באמת לא יוצאים בהמוניהם לשופינג, על חשבון התקציבים שעומדים לחזור, כל אלו שטוענים שבעקבות ההסכם הקואליציוני "התבטלה" גזירת הגיוס?
למה כשזה מגיע לכסף, אתם לא רואים את זה כבר כאילו שזה קרה?