(שימו לב לנכתב לגבי חוק ההתגברות).
עיקרי ההסכם:
עד השינויים בחוק יסוד: יכהנו שני שרים מטעם כולנו, ו-16 שרים בסך הכל. לאחר מכן תקבל כולנו את משרדי האוצר, הבינוי והגנת הסביבה וכן סגן שר אחד ויו”ר ועדת הרווחה בכנסת. כחלון יהיה כמובן יו"ר קבינט הדיור, אך נתניהו יעמוד בראש הקבינט הכלכלי-חברתי.
בנוסף אמורה לקום בכנסת ועדה חדשה לקידום סעיפי החקיקה הרלבנטיים לרפורמות הדיור ,הבנקאות ויוקר המחייה של כחלון. מסתמן שבראש הוועדה יעמוד ח"כ אלי כהן מכולנו.
הצדדים הסכימו כי אם תהיה מחלוקת בין נתניהו לכחלון על החלטה תקציבית שעלותה יותר מ-10 מיליון שקל, ראש אגף תקציבים באוצר ומנכ"ל משרד האוצר ידונו בנושא וינסו למצוא הסכמה.
כפי שכבר צוין בהסכם הקואליציוני של יהדות התורה שפורסם, מועד הגשת התקציב יידחה ל-160 יום לאחר כינון הממשלה, ולא 100 כפי שנקבע היום. הממשלה תגיש תקציבים דו שנתיים ל-15-16 ו-17-18.
בנוגע לשינויים שמתכנן ראש הממשלה במערכת המשפט נקבע כי שינויים בחוקי יסוד יהיו רק בהסכמת כל סיעות הקואליציה, וכי כולנו מתנגדת לפסקת ההתגברות על ביטולי חוקים של בג”ץ, ואי אפשר יהיה להטיל עליה משמעת קואליצייוניות.
הישג נוסף של כולנו הוא הקצאת 1 עד 1.3 מיליארד שקל לשיפור המשכורת או פיקדון השחרור של חיילי צה"ל, כאשר המודל הסופי ייקבע בוועדה.
סמכויותיו של כחלון כשר אוצר יהיו רחבות ביותר. הוא יקבל את כל מינהל התכנון וכל מינוי של מנהל ועדה מחוזית או מרחבית תהיה בסמכותו. למנהל המחוז מטעם משרד הפנים לא יהיו סמכויות תכנון, לא אם הוענקו לו על ידי שר האוצר. בכולנו הסבירו כי המטרה היא להציב מנהלים חרוצים ומחויבים לביטול הביורוקרטיה התכנונית.
נקודת התורפה של שר העל החדש מצויה בוועדות המקומיות, היושבות בקצה שרשרת ייצור הדיור ובכוחן לעכב פרויקטי בנייה. בהן מטפל ההסכם בשיטת המקל והגזר, מחד העיריות יידרשו להציג תוך שנה תוכנית בניין עיר (תב"ע) כוללת, וכשזו תוגש ותאושר יוענקו להן סמכויות רחבות. מאידך, סמכויות ישללו מוועדות מקומיות שלא יעמדו ביעדים התכנוניים.
ההסכם כולל נספח של תוכנית מפורטת להורדת מחירי הדיור, שמוגדרת בהסכם כיעד לאומי. בכל הנוגע לניהול קרקעות המדינה, לכחלון תהיה סמכות להפקיע קרקעות לתוכניות דיור גדולות – כדי להתמודד עם הצורך לפדות קרקע ממאות חוכרים חלקם חקלאיים. לצד זאת הם יתומרצו כספית לפדות את הקרקע ולהשיבה למינהל. מצד שני, קבלנים ויזמים שיקבלו קרקע ולא יבנו עליה – ייקנסו. הממשלה גם תפעל לטובת שיקום שכונות.
בתחום הוזלת יוקר המחייה, מפורטות הרפורמות אליהן מחויבת הממשלה: עידוד וחיזוק יצרני מזון קטנים ובינוניים – באמצעות הלוואות והשקעות ממשלתיות; פתיחת היבוא על ידי שינוי מדיניות בהתאם לקיים בחו"ל – כשהדגש הוא על הסרת חסמי יבוא. בנוסף תתמוך הממשלה ברפורמת הקורנפלקס – יבוא מוצר לא רגיש בריאותית, בהסרת הדרישה לבדיקת איכות בארץ למוצרים שנבדקו בחו"ל, וביבוא מקביל.
כמו כן, חוק ההסדרים של 2016 יכלול הקמה של רשות מזון לאומית שתקבע את מדיניות הבטיחות בנושא המזון, כשהיחידות ייצאו ממשרדי הבריאות, החלקאות והכלכלה.
הממשלה גם תשלים את החקיקה של רפורמת הרכב, יקבעו ששליטה של חברה במוצר אחד תוגדר כמונופול.
כחלון נכנע לדרישת דרעי ובהסכם נכתב שהממשלה תקדם את הורדת המע"מ לשיעור של 0% על מוצרי יסוד בפיקוח. עם זאת, היישום יהיה תלוי בוועדה שבראשה יישבו כחלון ודרעי.
בתחום הבנקאות, הממשלה מתחייבת להגברת התחרות, הפחתת עלויות החיסכון והנגשת האשראי לצרכנים ולעסקים קטנים. תוקם מועצה עליונה ליציבות פיננסית, שתחתיה תקדם הממשלה את הפרדת חברות האשראי מהבנקים, ושר האוצר עשוי לקבל סמכויות כדי לקדם את חוק שירותי נתוני האשראי מ-2002 וחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות מ-1993 – כדי לאפשר לצרכנים ועסקים בעלי ניקוד אשראי גבוה לקבל בקלות אשראי זול מגופים מוסדיים. המדינה גם תעזור בערבות לדרישות ההון הנדרשות מבנקים חדשים – כולל קואופרטיביים ואינטרנטיים – ולאשראי שהם ייתנו. הממשלה גם תסייע ביצירת תשתית מחשבים לבנקים החדשים.
מסקנות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני שעלותן 7-8 מיליארד שקל, ייפרסו על עשר שנים. עוד מתחייבת הממשלה לייצר מנגנון של מאצ'ינג דיפרנציאלי כדי לסייע לרשויות חלשות, לשפר את מוסר התשלומים של הממשלה (שוטף פלוס 30), ולבחון את דמי האבטלה לעצמאים.
באמצעות כחלון, הצליח משרד האוצר להכניס להסכם הקואליציוני את הנומרטור – מערכת שתעדכן את צפי ההוצאות הלאומיות לשנים קדימה לפי כלל התחייבויות הנובעות המחלטות ממשלה, חקיקה פרטית, פסיקה, הסכמי שכר, סיכומים תקציביים ולפי צפי הגירעון וההכנסות. המערכת תאפשר לממשלה להבין טוב יותר את משמעות החלטותיה ולתכנן את התקציב בצורה יעילה.
כדי לעמוד ביעד הגירעון יינקטו בין היתר הצעדים הבאים: העלאת מס רכישה על דירות להשקעה, וצמצום הפטור על הפקדות לפנסיה של העשירון העליון.
לאחר שהונחו היסודות, מתאר ההסכם את שש הרגליים שאמורות להוביל לירידה במחירי הדיור:
האצת שיווק הקרקעות והוזלתן - באמצעות שינוי שיטת המכרזים באופן גורף ל"מחיר למשתכן"- אם עד עתה הזוכה הוא זה שהציע את המחיר הגבוה ביותר לקרקע, במתווה נחדש הזוכה במכרז יהיה זה שיבטיח למכור דירה במחיר הזול ביותר למ"ר, בהינתן מחיר ידוע וקובע מראש לקרקע.
כאמור, 80% מהדירות ימכרו לזוגות צעירים שזו דירתם הראשונה או לבודדים בני 35 ומעלה. למשרד הבינוי, ועמידר תינתן אופציה לרכוש לטובת הדיור הציבורי 5% מהדירות שישווקו.
תנאי מקדים לשיווק קרקע הוא היותה מתוכננת לבנייה, כדי להאיץ זאת קובע ההסכם כי יינתנו סמכויות תכנון לשישה גופים ממשלתיים - משרד הבינוי, עמידר, חברת ערים, חברת "דירה להשכיר", קק"ל ורשויות מקומיות.
כדי לעודד בניה על קרקעות פרטיות ייווצר מנגנון שיעניק הנחות, פטורים והטבות לבעלי קרקעות שימסרו דירות מוכנות תוך 5 שנים ממועד חקיקת החוק.
אחד החסמים המונעים בנייה על קרקע פרטית הוא היותה מרובת בעלי זכויות ואינטרסים, בנספח מוזכר כי יוקם צוות שיגבש המלצות לתיקוני חקיקה שיאפשרו לבעלי הקרקע לפרק במהירות את השותפות.
הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי - על פי סעיף זה יוענקו לחברת עמידר סמכויות נרחבות, בין היתר יועברו אליה נכסי רשות הפיתוח שכיום כפופה לרמ"י ומטפלת בנכסי נפקדים לאחר מלחמת השחרור, וקרקעות שהופקעו. בנוסף מניות המדינה בחברות השיכון העירוניות –חלמיש (תל אביב), שקמונה (חיפה), פרזות (ירושלים), ו-חלד (פתח תקווה) יועברו גם הם לעמידר. לעמידר תינתן גם סמכות תכנון דיור ציבורי בקרקעות חומות (מרחבים ציבוריים), וכן יתאפשר לה לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית במתחמים בהן יש דיור ציבורי.
הגדלת מלאי הדירות להשכרה - הזרוע הביצועית לצורך כך תהיה חברת "דירה להשכיר" שתוכל להקים פרויקטים של דיור להשכיר על קרקעת חומות, ויתאפשר לה לשווק קרקעות שהועברו אליה גם אם אינן מיועדות לדיור להשכרה.
זירוז פרוייקטי פינוי בינוי - על פי הנספח להסכם הקואליציוני תוקם רשות מרכזית לטיפול בפרויקטים להתחדשות עירונית, מטרתה המרכזית תהיה איתור מתחמים פוטנציאלים והסרת חסמים המעכבים את התקדמותם.
כדי להפוך את העיריות לבעלות עניין בפרויקטים וגורם מסייע, יוטלו על היזמים היטלי השבחה מוגדלים (כלומר, כל פרויקט יכניס כסף והרבה, לקופת העירייה), בהתאם לשיעור הרווחיות של הפרויקט, אלה עשויים להגיע עד ל-100% מערך ההשבחה.
הורדת תשומות והבאת עובדים זרים - מחסור בידיים עובדות היא בעיה מרכזית בענף הבנייה. קבלנים טוענים כי בגינה קצב הבנייה איטי, ועלות העבודה יקרה. עד עתה מותר היה לשכור עובדים זרים רק במסלול שהתוותה המדינה בכפוף להסכמים מדיניים. בנספח להסכם הקואליציוני מוצע פתרון בדמות היתר לחברות ישראליות להתקשר עם חברות קבלניות זרות. החברה הזרה תוכל להביא את עובדיה לארץ, בכפוף למכסה שתיקבע בהתאם להיקף הכספי של העבודה. מדובר במהפך במדיניות הממשלה שבעשור הקשתה מאוד על הבאת עובדים זרים.
בנוסף, כדי להוזיל את מחיר חומרי הגלם מובטח בנספח מאבק בריכוזיות בענפי הבטון, מחצבות, ברזל, וצמנט.
סעיף נוסף שישמח קבלנים רבים, עוסק בתקני הבניה שלדעת כותבי הנספח הוחמרו בשנים האחרונות ומייקרים את עליות הבניה. על פי ההסכם תוקם ועדה שמטרתה לפשט את התקנים ולהוזיל את עלויות הביצוע הכרוכות בעמידה בהן
גירסת הדפסה
שלח לחבר
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
