כל זה, יש לציין, קרה מבלי שמישהו בציבור ידע על זה, ובלי שהיה פיקוח ממשלתי ראוי לשמו על התכנית. לאור העובדה שאף אחד לא אמר על זה שום דבר עד כה ושאפילו סנודן עצמו לא היה מודע לקיום המערכת הזו לפני שנתקל במסמכים שפרסם, פשוט אי אפשר לדעת מה השפיונים עשו ומה לא. זה רגע שבו אפשר לומר בפשטות ששירותי המודיעין יצאו משליטה.

ה-NSA לא הצליחה עדיין, לפחות לא בתקופה שלאדוארד סנודן היתה גישה למסמכים שלה, להגיע למה שהיא ראתה כ"גביע הקדוש": היכולת לתמלל שיחה קולית אחד לאחד, בלי שום טעות במעבר מדיבור לטקסט. ספק אם מישהו הצליח בכך. שיחות קוליות נשענות במידה ניכרת על העובדה שהמשוחחים מכירים זה את זה והם מכירים זה את השפה של האחר, הם יודעים מתי היסוס הוא בעל משמעות ומתי חצי מילה מייצגת מילה שלמה.

ההערכות נשענו על כך שהאזנה לשיחות זו חתיכת מטלה מעיקה, שמצריכה צוות מסביב לשעון - שזה אומר תקציבים ומשאבים, ושאף אחד לא יעשה את זה אלא אם הפכת למטרה של מבצע. היכולת לאסוף את כל השיחות הקוליות, לתקוע אותן באיזה דיסק קשיח ואחר כך להריץ חיפוש על מה שנאמר בהן משנה את התמונה באופן משמעותי.