הסיבה שאדם שלא מאמין לזה דינו כאפיקורס הוא משום שאי-אמונתו
נובעת כתוצאה מכך שאיננו מאמין בדברים שהם מעבר לשכלו החומר,
ושנותן משקל לחשיבתו והשכלתו כנגד דברי אלקים חיים של חז"ל.אך משעה שהרשב"א קיבל הדברים בביאור אחר, כי אז אין שום
ריעותא לפרש הדברים כהרשב"א, כי עיקר האפיקורסות אינו
הכפירה בפרט זה דעוג מלך הבשן, כ"א שהוא מורה על כפירה
בדברי חכמינו ז"ל
* * *
והוא הדין לענין הזוהר הקדוש והאמונה בחכמת האמת, אשר גם
אם נאמר שהרמב"ם נטה מזה, אין זה בעצמותו כפירה, ועיקר
האפיקורסות שבזה הוא מחמת דאחר שנקבעו הדברים והוכרעו
ע"י כל רבותינו קדושי עליון מצוקי ארץ זיע"א אשר מפיהם אנו
חיים ועל פסקיהם אנו נשענים, הרי שמכאן ואילך כל הכופר
בהם דינו כצדוקי וכבייסותי, אשר יינו יין נסך, ומחוץ
למחנה ישראל מושבו