פתק למגיד שיעור הגרפולוגית סמדר וורצמן עובדת כבר שנים רבות עם מוסדות חינוך שונים - ישיבות, בתי ספר וסמינרים. פעמים רבות מגיעים אליה כתבי יד של התלמידים שנחשדו ע"י ההנהלה באיזה מעשה או בהתנהגות. לפניכם סיפור שיש ללמוד ממנו.

סמדר וורצמן
כ"ה אייר תשע"ה 17:53

לפני זמן מה קיבלתי טלפון מראש ישיבה קטנה בירושלים. ראש הישיבה סיפר שאחד הבחורים בשיעור ב' הניח מכתב בתוך הגמרא של מגיד השיעור וכאשר החל השיעור נמצא המכתב. לדעתו של ראש הישיבה המכתב הינו חוצפה ממדרגה ראשונה ואי לכך הוא זרק את הבחור שחשד בו ושלח אותו לביתו.

כעבור שבוע ימים החל ראש הישיבה להרהר בליבו אולי טעה ולכן ביקש ממני שאבדוק את כל כתבי היד של הבחורים בשיעור על מנת לוודא שבאמת מדובר באותו בחור.

המשימה שעמדה בפניי היתה בגדר דיני נפשות, - בחור מישיבה קטנה עלול לשלם מחיר כבד על חשדות, מדובר בבחור צעיר שזה עתה נמצא בתהליך בניה ועיצוב של אישיותו. טלטלות שכאלה עלולות לגרום לו לזעזועים נוראים והרי משמעות. ניגשתי למשימה במרץ רב.

בדקתי את כל כתבי היד וניסיתי לחפש מוטיב שחוזר על עצמו בכתב היד למרות הנסיון לזייף ע"י כתיבה באותיות דפוס ולא בכתב וכן כתיבה בשינוי באופן שיקשה לזהות את הכותב.

לאחר מספר דקות של נסיון למצוא סימן גרפי זהה בין אחד הכתבים ובין המכתב המצורף, גיליתי שבמכתב שהכיעס את הנהלת הישיבה ישנה נטיה שמאלית חזקה באות ק' שחוזרת על עצמה לאורך כל כתב היד, ובכדי לזייף אותה הוא כותב בפעם השניה את האות ק' כשהיא פונה ימינה.

כמו כן באחד מכתבי היד שנשלחו אלי להשוואה מופיעה אותה נטיה באות ק' שמתאפיינת כשינוי פתאומי של זווית הכתיבה ופוגמת ברצף הכתיבה.

אחד הסימנים הבולטים ביותר בזיופי כתבי יד וחתימות הוא שינוי חלקי או כוללני ברצף הכתיבה, על מנת ליצור את הזיוף המבוקש נעצר הכותב לעשיות שניה, למעשה הוא חושש לבצע את פעולת הכתיבה בצורה לא מספיק טובה כפי שהוא מצפה ורוצה, בניגוד לכתיבה רגילה שבה אנו רגילים לראות זרימה וברצף הקו המאפיינת זרימה בתהליך החשיבה של הכותב.

נבהלתי, בחור חף מפשע, מאושם על לא עוול בכפו והוא "מרצה את עונשו" ללא כל הוכחה שהוא אשם. הבעיה היתה שהבחור שנזרק מהישיבה בילה בביתו לחינם.

התקשרתי לראש הישיבה ואמרתי לו קודם כל תחזירו את הבחור הביתה.

הוא לא עשה דבר!

ראשית ללא כל קשר לבדיקת הכתבים, כלל לא הבנתי מדוע צריך לזרוק הביתה בחור שכל רצונו הוא שמגיד השיעור יתייחס אליו ויתן לו תשומת לב הרי בסך הכל הבחור שכתב את המכתב רוצה ללמוד ומרגיש מתוסכל ומדוכא מחוסר הצלחתו בלימוד ומחוסר היחס אותו הוא מרגיש .

כמה כואב שהמערכת החינוכית מתנהלת לפעמים מנגיעות אישיות של כבוד, במקום שמגיד השיעור יעשה חשבון נפש עם עצמו על צורת התנהלותו בשיעור, קראו את המפה הפוך והחליטו "לעשות סדר" בחוסר הכבוד המדומה.

אבל יותר מכך, לא הבנתי מדוע קודם כל לזרוק ואח"כ לעשות חשבון מי בכלל כתב את המכתב?! מדובר בנשמות! חלילה לנו מלדרוך עליהם.

הבחור שחזר לישיבה כבר לא הרגיש נוח ולא מצא את עצמו במקום, הוא עבר לישיבה מחוץ לעיר ונשא עימו את כאבו.

כשלושה חודשים לאחר הסיפור הזה קיבלתי בביתי טלפון מעבר לקו היה הבחור הנ"ל, בתחילה לא הבנתי מי מדבר ועל מה, במעט גמגום ובחוסר בטחון מובהק הוא הציג את עצמו והמשיך ושאל:

-"גב' וורצמן, נכון שזה לא אני זה שכתבתי את המכתב"?

-"וודאי שלא" ! עניתי לו, "אתה הרי יודע שזה לא אתה".

-"בכל זאת אני מרגיש מאד רע, אין לי חשק לעשות כלום ואני רוצה לעזוב את הישיבה."

נבהלתי! הלא מדובר בפיקוח נפש רוחני וכמה זהירות צריך על מנת לא לדרוך על נשמות רכות וטהורות. הפנתי אותו ליועץ חינוכי, עמדתי עימו בקשר ובס"ד לאחר עובדה רצופה מצבו משתפר והולך.

מוגש באדיבות "פיתוחי חותם" - יעוץ ואבחון גרפולוגי
סמדר וורצמן - גרפולוגית מומחית
דוא"ל: [email protected]

• מקור: http://ladaat.info/article.aspx?artid=13674