לעומת הקמפיין האנטי-חרדי האגרסיבי וההתערבות הפטרוניטית הבוטה בארחות חיינו מבחוץ, ומסע הדה-לגיטימציה לחיי תורה ויראה אמיתיים שמשתולל היום מבפנים, (ובכלל חאח העלו לשמים את מדד האלימות המילולית) אפשר לומר שקמפיין החרדק"ים הוא עדין למדי.

והחשוב ביותר: אלו שהקמפיין מכוון נגדם, מגיבים בחמת זעם. לומר, החץ נתקע ישר בלב.

הגבול בזה הוא מאוד דק, וצריך להזהר ממנו. קח לדוגמא את הקמפיין שהיה לפני כמה שנים, נגד "בעלי אייפון ודומיו", זה היה קמפיין דל אמצעים ולא כ"כ מתוחכם, אבל הוא הצליח להשריש שיש חרדי ויש חרדי עם סמארטפון, וזה לגיטימי. כשהדבקת לו כינוי, אתה עוד בסדר- בהתחשב בסכנה הנובעת מהתופעה, וגם מהאנשים. כשמיתגת את דמותו בפרצוף של חזיר- ברחת לגמרי, ואיבדת את זה. בפרט כשמדובר באנשים בעלי זיהוי חיצוני מובהק.

ועכשיו שאלה לי אליך: (תענה בבקשה בכנות בלי דמגוגיה)

בשביל לתאר את המורכבות הבעייתית בציבורנו, תאר לך שעיתון יתד נאמן ייצא בזעזוע רב על הקמפיין. בהזיות של השוליים השייכים לכת העציצים הם יראו בזה עידוד של גדולי הדור ללכת לצבא, לא פחות.

וחוץ מזה, גם התייחסות חצי רשמית של הוקעה לא ראינו. ומדובר כאן על קמפיין שמתמשך כמה שנים טובות. אז תעשה לי טובה, ותחפש תירוץ אחר.