כמו שבעולם הפשע, יודע אחד שאם "יתעסק" אם ראש ארגון הפשע המתחרה הוא יינזק, וזה לא נראה לו כלל לא ראוי, כי אלו הם חוקי הג'ונגל

אני לדוגמא, אם אראה סיפור על כמה עצניקים שהרביצו לאיזה תלמיד חכם ברמה של ר' דוד מינצר לא ארוץ להכחיש ולדרוש מקורות בנחרצות או לקבוע חד משמעית כי מדובר בסיפורי ר' יצחק זילברשטיין וכדו'
כי אני יודע שגם אם יש כאלה שלקחו צעד קדימה ולא שלטו ביצרם אין כאן שום מוטיב שלילי על דרכו של ר' שמואל, כי ר' שמואל לא עודד שום סוג של אלימות, לא אלימות מילולית ולא פיזית ולא שום סוג כזה, אז מה זה נוגע אלי?
כיצד נהפכת לסניגור אובססיבי של כל זב חוטם שלא שלט ביצרו, וכיצד הפכת כל סיפור על מריבה והתעמרות ילדותית ומכוערת לפגיעה אישית בך ובגדויילים שלך?

כל הוויכוח הוא באשר לאמצעי הענישה, ובהקשר להסתה ולהתרת דמם משך השנים האחרונות

והכישרון הנדיר לסחוב כל דיון או ויכוח לפינה חסרת חשיבות ולחפור עליה עד שיצא עשן

והכי מצחיק, שהם גאים בזה, אפילו לא מתביישים או מסתירים אז תוכל לברר בקלות.

פרסום עובדות שלילי מותנה בהוכחה (מכתב מרב / משטרה / בית משפט) או כשהדבר כבר התפרסם בכלי תקשורת גדול אחר.

הם גם בני דודים של מרן הגר"ש.