גירסת הדפסה       אשכול קודם  אשכול הבא
קבוצות דיון פורום אברכים נושא #62132 מנהל    סגן המנהל    מפקח   צל"ש  
אשכול מספר 62132
הדס הופמן
חבר מתאריך 11.1.15
3 הודעות
אור ליום רביעי ל' בסיון תשע''ה    21:44   16.06.15   
לחץ לשליחת EMail למשתמש לחץ לשליחת הודעה פרטית למשתמש לחץ להצגת פרופיל המשתמשלחץ להוספת משתמש זה לרשימת החברים שלך עבור לצ'אט  
  מחלוקת קורח ועדתו לא רק בפרשת השבוע  
 
   בפרשת השבוע אנו נפגשים באחת הטראומות הקשות יותר שבני ישראל חווים במהלך המסע במדבר.
כנגד הסיכויים וכתוצאה מהמשבר לא רק שבני ישראל לומדים על ההיררכיה האלוקית בעם ישראל. אלא גם על ניהול מחלוקות.
המשנה מבארת, "מחלוקת שהיא לשם שמים מתקיימת לעד ומחלוקת שאינה לשם שמים סופה לבטל. ואיזו מחלוקת שאינה לשם שמים מחלוקת קרח ועדתו".
בפרשה אנו לומדים איך לחלוק האחד על השני ממקום מצמיח ולא הורס.
לכאורה, מהתבוננות בפסוקים, טענת קרח ועדתו מאוד מובנים.
קרח טוען שהרי לפי חוקי הבכורה, "למשפחתי מגיע את הנהגת שבט לוי" ולא לאליצפן בן עוזיאל שהיה אחריו בהיררכיה המשפחתית.
כך גם לגבי דתן ואבירם משבט ראובן שחלקו על כך שעבודת הבכורים נלקחה מהם וניתנה ללויים - הם מרגישים מקופחים.
מדוע הקב"ה מגיב בחומרה גדולה כל כך על תחושה אמתית ואנושית?!
התורה מבארת לנו מה כה חמור: בטענתו של קרח ובאופן הצגת טענתם ממילא חושפת מה פגום במניעים שלהם. משה רבנו מגיב לקרח ועדתו באופן לא צפוי, למרות שהיינו מצפים שמשה יתעמת עם קרח, יתרץ את עצמו וכד', כדרכם של מנהלי מחלוקות, אך משה רבנו נוהג אחרת.
ראשית, משה רבנו מקשיב למקום של קרח ועדתו. לכן אומר להם: "בוקר ויודע ה' את לו ואת הקדוש והקריב אליו..." .
שנית, משה מעורר את קרח להתבונן עד כמה יש לו ולהם, לא רק מה אין לו אלא מה יש.
קרח מסרב להסיט את מבטו מעצמו מהסתכלות שרואה רק את עצמו, לכן מניעיו פסולים, הם לא עניינים זו מחלוקת שאינה לשם שמיים.
פרשה זו מהווה לימוד גדול בניהול מחלוקות וויכוחים בכלל, במשפחה ובזוגיות בפרט.
לרוב כאשר יש וויכוח כל צד מנסה לנכס לעצמו את האמת הכי עקרונית שיש, אך לאמיתו של דבר, לרוב מעורב בזה מבט מאוד אישי, פרטי ולא עניני.
איך אפשר לבדוק אם המחלוקת והוויכוח באמת עקרוניים ועיניניים?
אם כל אחד מהצדדים יכול לראות את השני ולהבין אותו מנקודת ראותו, להביע כלפיו הזדהות על אף שהוא לא מסכים אתו, זהו סימן לכך שהמחלוקת לא אישית אלא עניינית.
כאשר כל אחד רואה לא רק מה אין לו ביחס לחברו. אלא מה יש לו, מקורו של הוויכוח ממניעים אישיים של קיפוח וכד' אלא מדובר בוויכוח עקרוני לשם שמים.
מותר לחוש קיפוח, אך אסור שתחושות אלו יסיטו את המבט מלראות תמונה רחבה יותר, אחרת למעשה בוויכוח יש הטחה כלפי השני ולא שיח.
ננסה באי הסכמות אם בן הזוג או מי ממכרינו, לבחון האם אנו באמת מבינים את בן הזוג שלנו?, האם אנו יכולים להסביר בעין טובה את נקודת מבטו? או שמא אנו מרגישים רק את הכאב והחיסרון שלנו.
האם אנו מתבוננים בצורה רחבה יותר ורואים גם את הטוב בחיים.
להמשך קריאה:
http://www.hadashoffman.com/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%96%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%97.html

הדס הופמן
ייעוץ אישי, זוגי ומשפחתי
תורני
052-6606036


              תגובה עם ציטוט   | תגובה מהירה       |   0   |







תגובה מהירה  למכתב מספר: 
 

_________________________________________________________________________
למנהלים:  נעל | תייק בארכיון | מחק | העבר לפורום אחר | מזג לאשכול אחר | מחק תגובות | גיבוי אשכול | עגן אשכול
לובי  לפורומים  אשכול קודם  אשכול הבא

 

© כל הזכויות שמורות ל-רוטר.נט בע"מ rotter.net