58 סוסים משרתים במשטרת ישראל ביחידות שונות ברחבי הארץ. מה סוד ההצלחה של בעלי החיים הפרימיטיביים על אנשי דור הטכנולוגיה? • במשטרה מודים: “אנשים חושבים שיש לנו מאות סוסים. יש רק כמה עשרות אבל הנוכחות מכריעה” • ומה גילו התצפיות על פרשי משטרת בריטניה?

סוסי המשטרה מוכרים לציבור החרדי בעיקר מההפגנות. לאנשי משטרה אין ספק בדבר הגברת ההרתעה שמספקים הסוסים, לפרשים יש נוכחות. רפ”ק גלאוסיה אברמוביץ’ מספרת על קבוצת חילונים שבמהלך תחרות מול קבוצה אחרת החלה לזרוק בקבוקים על עמיתיהם ועל השוטרים. “הפעילו שני פרשים והאנשים התפזרו, לא צריך יותר מזה. אנשים חושבים שיש לנו מאות סוסים. יש רק כמה עשרות אבל הנוכחות מכריעה”.

למרות התדמית המרתיעה, יחידות הפרשים פועלות גם בתחומים אחרים. בעזרת הסוסים אפשר לערוך חיפוש אחר נעדרים באזורים שאי אפשר להגיע אליהם עם רכב. כלב פשפוש יכול לחפש באזור מסוים, אבל בעזרת הסוסים אפשר לחפש באזורים נרחבים יותר. “אדם עם אלצהיימר הוכרז כנעדר באזור השרון”, נזכרת גלאוסיה. “היחידה האווירית לא יכלה לעזור בגלל שזה היה אזור עם עצים, אבל הסוסים יכולים לעבור שם בלי בעיה. הם חיפשו בשטח ואחרי זמן מה הם מצאו אדם יושב על סלע. הוא סיפר שלא זכר את הדרך לביתו והניח את תעודת הזהות על החזה כדי שאם יקרה לו משהו יידעו מי הוא”.

קרא עוד:

• חלוקת עבודה במשטרה: מוקד 100 לחירום, מוקד 110 למידע
• הגר”י יוסף: “אם כולם היו מתחנכים בת”תים, לא היתה עבודה לשוטרים”
• ‘מבצע מירון תשע”ה’ – ההכנות האחרונות וסידורי העלייה • כל הפרטים

על אף הגודל והעוצמה, הסוס הוא בעל חיים עדין. הפרשים משתתפים בימי קהילה ומשטרה, בהם האנשים יכולים לראות את הסוסים מקרוב. “בהפגנה רואים את הסוסים כגדולים ומפחידים, עם כל הלבוש והקסדות, ובימים האלה אנשים רואים שהסוסים עדינים ואפשר ללטף אותם”, היא מסבירה.

“וּמוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה אָיִן”

רס”מ פיני סמטוק, פרש במחוז תל אביב מבקר מדי יום את הסוס שלו, ומסביר: “הקשר בין הפרש לסוס חשוב עד כדי כך שהוא משפיע על העבודה ועל התפקוד המבצעי”. לדבריו, “הסוס נותן לך יתרון יחסי שמתחיל בכושר הרתעה משמעותי. יש יתרון בגובה, ואפשר לעזור למפקדים להבין את השטח. הסוס חש אותך ופועל לפי רצונך”.

‹קישור בתמונה›סוסו של רס"מ סמטוק בטיפול היומיומי

אם פקפקתם בהיגיון העומד מאחורי הפעלת הסוסים, מחקר חדש שהובא ע”י יחידת המידע של המשרד לבטחון פנים, מוכיח כי סוסים הם הפתרון שיגביר את אמון וביטחון הציבור. המחקר שבוצע בידי מכון RAND Europe ואוניברסיטת אוקספורד בדק השפעה של סיורי משטרה רכובים וסיורים רגליים על רמת הביטחון של הציבור. המחקר שנערך בבריטניה מצא כי סיורים של שוטרים רכובים על סוסים היו בקורלציה עם רמות גבוהות של אמון וביטחון הציבור, לעומת סיורים רגליים של שוטרים.

כדי להסביר את הממצא, נערכו תצפיות קפדניות על מה שקורה כאשר אנשים נתקלים בשוטרים רכובים על סוסים. שוטרים על גבי סוסים הנם בגובה של 4.2 מטר והנם מחזה נדיר יחסית בשכונות בריטניה, ועל כן סביר כי תושבי השכונות יבחינו בהם יותר מאשר בסיור רגלי. כמו כן, מחקרים קודמים מצאו כי הנראות של שוטרים מקושרת לאמון ולביטחון. לכן ניתן להסיק כי כל מאמץ להגברת הנראות של השוטרים ייצור אפקט של הגברת ביטחון הציבור.

אולם, נראה כי ישנו גורם נוסף בסיורים רכובים המשפיע על אמון וביטחון הציבור. החוקרים מצאו כי תושבים יוצרים קשר עם שוטרים רכובים יותר מפי שש מאשר עם שוטרים בסיור רגלי. מתוך התקשרויות אלו, שני סוגי הסיורים יוצרים מספר דומה של התקשרויות ממושכות ואילו סיור רכוב יוצר מספר גבוה באופן ניכר של התקשרויות קצרות ומזדמנות – כגון נפנוף, הצבעה לעבר השוטרים, דיבור על המשטרה, אמירת שלום, ליטוף הסוס ועוד. בנוסף, התקשרויות מהותיות עם השוטרים הרכובים נטו להיות בעלות אופי חיובי יותר.

‹קישור בתמונה›"נפנוף והצבעה לעבר השוטרים". בתרגום ל'שפה' המקומית
(צילום: רוני שיצר-פלאש 90)

אין ספק כי לשיטור רכוב על גבי סוסים יש דבר ייחודי אשר תורם להיקף ההתקשרויות. עם זאת, המחקר מצביע על עיקרון רחב יותר – ההצמדה בין נראות המשטרה לבין פוטנציאל להתקשרות חיובית היא שעומדת בבסיס ההשפעה של סיורים אלו. כאשר הבולטות של השוטרים ביחד עם נראותם כנגישים הנם גורמים חשובים בהשפעה על עמדות הציבור על המשטרה.

אילוסטרציה ראשי: אוליבר פיטוסי-פלאש 90

• מקור: http://www.jdn.co.il/news/513319?utm_source=mivzakimnet&utm_medium=rss&utm_campaign=mivzakimnet