מעריב"קיבלנו 40 אלף. עכשיו אנחנו בצד שלו": תקשורת חרדית שלא הכרתם
איש התקשורת החרדי, דודי זילברשלג, התייצב לראיון עיתונאי באתר "בחדרי חרדים" בעקבות ניסיון הסחיטה שעבר, אבל לא ידע שגורלו כבר נחרץ. לידי "מעריב-סופהשבוע" הגיעו התצהירים שהגיש עורך בכיר באתר, החושפים את הצד האפל של התקשורת החרדית
חיים גריידינגר
13/09/2014 17:00
הולדתו של אתר "בחדרי חרדים", אי שם בתחילת שנות האלפיים, הייתה מאורע מכונן במהפכה התרבותית שמתחוללת במגזר החרדי בעשר השנים האחרונות. עד אז שלטו במגזר, ללא עוררין, יומונים מפלגתיים כ"המודיע" ו"יתד נאמן", שהכתיבו לקוראים את תמונת המציאות באופן שמשרת את האינטרס הפוליטי המפלגתי. "בחדרי", כפי שהוא נקרא בסלנג הפנים מגזרי, שינה לגמרי את התמונה.
בתחילה היה האתר לפורום חרדי פעיל, עם דיווחים ועדכונים שוטפים. בהמשך הלכה האימפריה וגדלה, עד שהייתה לאתר חדשות חרדי מוביל ומשפיע, ששולט כמעט באופן בלעדי בשוק ומנוהל בידי צוות גדול של כתבים ועורכים. שוויו הכספי של האתר הלך ונסק וגם המתחרים לא פגעו באופן מהותי ביכולת של אנשי "בחדרי חרדים" לקבוע סדר יום מגזרי. לכוח חסר התקדים שנצבר בידי אנשי האתר, שנוסד בשעתו על ידי דוד רוטנברג, היה ביקוש גבוה בקרב הפוליטיקאים ואנשי ההון. אלו הבינו שהדרך להובלת מהלכים חשובים עוברת דרך הכותרת הראשית באתר.
עד סוף שנת 2010 הכל זרם על מי מנוחות. או אז התפוצצה בקול גדול פרשיית הסחיטה שבמרכזה עמד דודי זילברשלג, אישיות חרדית מוכרת ורבת השפעה. זילברשלג התלונן בפני חוקרי המשטרה כי נסחט על ידי "נערת פיתוי", שנשלחה להפיל אותו ברשתה בעקבות סכסוך עסקי שניהל מול פרץ הירשנבוים. המאבק התנהל בסוגיית השליטה בעמותת "מאיר פנים", שהקים זילברשלג לזכר בנו, מאיר.
זילברשלג, בגיבוי מלא מרעייתו, התייצב באומץ מול מצלמות ערוץ 2 וסיפר כי אומנם טעה בהתנהלותו, אך לא נפל ברשתה של נערת הפיתוי. לאחר ההצהרה הוצף זילברשלג בפניות מאנשי התקשורת. בין השאר פנה אליו דב פוברסקי, עורך בכיר באתר "בחדרי חרדים". זילברשלג ניאות להצעתו, שכללה גם ראיון וידיאו בביתו של פוברסקי.
אלא שלאחר פרסום הכתבה, בינואר 2011, גילה זילברשלג כי נפל קורבן פעם נוספת. הכתבה כללה משפטים כמו: "לטענת הירשנבוים, לאחר שנכנס לארגון, גילה לתדהמתו שהוא אינו אלא מוקד של שחיתות, בזבוזים והתנהלות שערורייתית - התנהלות שאותה מייחס הירשנבוים לזילברשלג ושאותה, לדבריו, דאג דודי להסתיר בכל שלבי המשא ומתן".
פרסום כתבה זו, יחד עם מתקפה מרוכזת שנעשתה נגדו בפורום האתר על ידי גולשים שאת זהותם לא ידע, הביאה את זילברשלג לצאת למאבק שכמוהו לא העז איש ציבור חרדי לעשות. חצי שנה לאחר פרסום הכתבה הגיש זילברשלג, באמצעות עורך דינו דרור ארד-אילון, תביעה על סך 750 אלף שקל נגד מפעילת האתר, חברת "גלובל נטוורקס"; נגד מנכ"ל החברה ובעליה, גיא כהן; נגד העורך הראשי, דוד רוטנברג; נגד מנהל האתר והמראיין, דב פוברסקי; ונגד העיתונאי שמעון יאיר ברייטקופף, שהועסק באותה תקופה באתר.
בכתב התביעה טען זילברשלג שהאתר פרסם נגדו בכתבה דברי דיבה והוצאת לשון הרע, ולא ביקש את תגובתו. "אני רוצה להיות פה להרבה אנשים שמרגישים מאוימים על ידי האתר הזה, משום שהוא מנוהל לדעתי על ידי רשימות חיסול", אמר זילברשלג בראיון לאתר "אייס", סמוך למועד הגשת התביעה. "יש יותר משמועות שלא מדובר פה באינטרסים כשרים, אלא בזרים".
זילברשלג התראיין בנושא אצל רזי ברקאי והמשיך לסמן את מה שלדעתו התרחש. "יושבים עכשיו 'ניקים' קנויים בכסף באתר ומנסים להקיז את דמי. הם קנו בכסף את התוכן של האתר". ב"בחדרי" מיהרו להגיב, והגישו תביעה נגדית בסך מיליון שקל בגין ההאשמות החמורות נגד יושרו של האתר.
בשנת 2012, במקביל להתנהלות התביעה, עצרה המשטרה את מנכ"ל האתר ובכירים נוספים, בחשד לסחיטה ואיומים נגד אישים חרדים. החקירה נפתחה בקול רעש גדול, והמשטרה האריכה שוב ושוב את מעצרו של כהן. ביוני 2014, לאחר סחבת תמוהה ועינוי דין לכל המעורבים בפרשה, הודיעה הפרקליטות כי תגיש כתב אישום נגד כהן ונגד החברה המחזיקה באתר, בכפוף לשימוע.
מי חתום על הכתבה?
לפני כשנה חלה נקודת מפנה דרמטית בתביעה שמנהל זילברשלג נגד "בחדרי". פוברסקי הגיע להסדר עם זילברשלג, שלפיו ימסור תצהיר אישי שבו יעיד על שהתרחש מאחורי הקלעים בתקופת הפרסומים נגדו, בתמורה להסרתו מרשימת הנתבעים.
פוברסקי מגולל, בחתימת ידו, תצהיר שמאיר באור בעייתי את רמת האתיקה ושיקולי המערכת בתקופה המדוברת. התצהיר, המובא כאן בפרסום ראשון, מוגש בפניכם כמעט ללא התערבות, למעט קיצורים והשמטות הקטעים שאינם רלוונטיים למקרה.
"לפני מספר חודשים", כותב פוברסקי בתצהירו, "הובהר לתובע כי ידי לא הייתה באותם פרסומים על אודותיו. נהפוך הוא, יד מכוונת נטלה כתבה אוהדת בתכלית, שהכין מר שמעון ברייטקופף ושהתבססה על ראיון שערכתי עם התובע, והפכה אותה ללא ידיעתי ולמעשה תוך הפתעה גמורה לכתבה שלילית באופן מגמתי נגדו. אני העברתי לעורך הראשי לפרסום כתבה אחת, אוהדת, וגיליתי לתדהמתי כי פורסמה כתבה אחרת בתכלית.
"בלב הכתבה האמורה, שהתבססה כאמור על ראיון שערכתי עם זילברשלג, הוא הוצג כאיש רב זכויות ומעללים שנפגע באופן קשה מניסיונות סחיטה והכפשת שמו. לעומת זאת, בכתבה שפורסמה בפועל, הוצג התובע כמי שיושרו ופועלו נתונים בספק בלשון המעטה.
"סברתי אז, כפי שאני סבור גם היום, שעוולה קשה נעשתה לזילברשלג, ומשכך עשיתי רבות כדי להסיר את הכתבה במתכונתה כפי שפורסמה ולתקן את הפגיעה האנושה בתובע, אולם הדבר לא עלה בידי. כך יצא שהתובע, אשר פתח בפני את סגור לבו ונחשף, 'זכה' לבסוף בניגוד לרצוני, לפרסום שלילי ומכפיש.
"במועד פרסום הכתבה שימשתי כמנהל האדמיניסטרטיבי של האתר. במסגרת תפקידי זה ראיינתי את התובע בעניין ניסיונות הסחיטה אותם עבר. לאחר קבלת אישורו של מר דוד רוטנברג, עורך האתר, נפגשתי עם התובע בביתי וערכתי עמו ראיון מצולם, במסגרתו ביקשתי מהתובע למסור את גרסתו ביחס לתפקודו כמנהל בית החולים 'ביקור חולים', לניסיון הסחיטה אותו עבר וביחס לניסיון להציגו כמי שנטל כספים ללא דיווח, מעמותות בהן כיהן.
"בתום הראיון המצולם שערכתי עם התובע, כאמור, פניתי לברייטקופף, מי ששימש ככתב ועורך דסק החדשות בתקופה הרלוונטית וביקשתי ממנו שיתמלל עבורי את הראיון שערכתי עם התובע, ויכין כתבה המציגה את גרסתו. ברייטקופף עמל על הכנת הכתבה שעסקה בנפילתו של התובע כקורבן לפרשות סחיטה, אשר הוגדרה על ידו 'כפרשה מן החמורות שידע המגזר החרדי'".
בנקודה זו של התצהיר מתאר פוברסקי תהליך שבו הוא מאשר את הכתבה שהכין ברייטקופף, ומעביר אותה לידי העורך הראשי של האתר לקראת פרסומה. אלא שאז פונה אליו, על פי התצהיר, המנכ"ל גיא כהן, ומבקש ממנו לראיין גם את עורך הדין של פרץ הירשנבוים, יריבו המושבע של זילברשלג בפרשה. פוברסקי מסכים ותוך ימים ספורים עורך עמו ראיון.
"ביום 17.1.11 פורסמה באתר כתבה על אודות התובע, עליה חתומים בעילום שם 'צוות כתבי בחדרי חרדים', אשר לתדהמתי הייתה שונה בתכלית השינוי מהכתבה המקורית על התובע", כותב פוברסקי. "קל להבחין מיד כי בניגוד גמור לכתבה המקורית, אשר הציגה את התובע כמי שנפל קורבן לניסיונות סחיטה של גורמים שונים במסגרת המאבק על ארגון 'מאיר פנים', הכתבה שפורסמה באתר מטילה דופי בתובע, מציגה אותו כעבריין, כמי שמעשיו נגועים בפלילים וכאדם הפועל באורח שאינו חוקי".
פוברסקי מביא כדוגמה מספר פסקאות מתוך הכתבה, שלטענתו "מעולם לא נכתבו על ידי או על דעתי. הם אינם נכללים או מהווים חלק מהכתבה המקורית והתובע לא נדרש להתייחס לטענות אלה בראיון שערכתי עמו".
פוברסקי מוסיף ומתאר שורה ארוכה של הבדלים בין הטקסט המקורי שכתב, לבין זה שהתפרסם בפועל. "לאחר פרסום הכתבה באתר פניתי מיד לגיא, על מנת לברר עמו מדוע פורסמה באתר כתבה שונה בתכלית מהכתבה המקורית, ובפרט מדוע נעשה כן מבלי שנועצו עמי, לא ביקשו את דעתי בעניין ולא הודיעו לי על כך דבר, ולו ברמז.
"תשובתו של גיא לפנייתי הייתה קצרה וסתומה, אך הותירה אותי פעור פה: גיא אמר לי, לתדהמתי, כי קיימים אינטרסים כלכליים שאיני מודע להם, ובמדויק יותר - כי קיבל לידיו ממר פרץ הירשנבוים סך של 40,000 דולר, ולכן 'אנחנו' מעתה 'בצד שלו'".
בין הדיין למנכ"ל
פוברסקי חושף בתצהיר גם את מעורבותו בסיפור של אחד מהדיינים הבכירים ביותר בעולם החרדי: "אחר הדברים המתוארים לעיל פניתי לשני רבנים המשמשים כאב בית דין וכדיין בבית הדין של הרב קרליץ בבני ברק, הרב יהודה סילמן והרב יעקב פרבשטיין, וביקשתי מהם לשוחח עם גיא ולדרוש ממנו שיסיר את הכתבה מהאתר במתכונתה, כפי שהועלתה", הוא כותב. "גם בכך לא היה כדי להועיל. בשיחתי עם הרב סילמן התברר לי, כי על אף שהרב סילמן שוחח עם גיא, מחה באוזניו על הכתבה שהתפרסמה על אודות התובע, ואף דרש ממנו במפגיע להסיר את הכתבה מן האתר - גיא סירב לדרישה".
פוברסקי מוסיף: "אם בכך לא די, החל ממועד פרסום הכתבה הנ"ל, במהלך חודשים ינואר-פברואר 2011, וכן החל ממועד הגשת התובענה הראשונה, במהלך חודש יוני 2011, פורסמו בפורום האתר עשרות פרסומים פוגעניים נגד התובע, בדרך של קטעי השתתפות בפורומים, בין היתר על ידי משתמשים המכונים "בארון" ו"ישרו".
"ידוע לי היטב, כפי שידוע גם לנתבעים האחרים ובפרט לגיא, כי חלק מהפרסומים הפוגעניים שהופיעו בפורום האתר, המפורטים בתצהירים של התובע, פורסמו על ידי כינויים אשר נמצאו בשימוש אנשי האתר, ובכלל זה המשתמשים המכונים 'בארון', 'ישרו' ו'בחדרי חרדים'. שמות משתמשים אלו היו בשליטת אנשי האתר, אשר עשו בהם מפעם לפעם שימוש כדי לעורר ולהגביר את הכתיבה בפורומים השונים. במקרה זה, וכמפורט בתצהירו של התובע, הפרסומים כללו חזרה והרחבה של הפרסום השלילי בכתבה".
מאז התפוצצות הפרשה, רוב המעורבים בה עזבו את האתר. רוטנברג פרש בשל חילוקי דעות עם המו"ל והבעלים החדש, איש הפרסום מאיר גל, והוא עורך כיום אתר חרדי חדש שהקים, "חרדים 10". גם פוברסקי פרש מהאתר, לאחר שמכר לכהן את מניותיו.
בימים אלה נמצאת התביעה לקראת סיום. בקרוב תתבהר התמונה, אולם כבר ניתן לשער, בסבירות גבוהה, כי לא יימצא קשר בין רוטנברג וברייטקופף לבין הכתבה הנדונה. כל המעורבים ממתינים כעת להכרעת בית המשפט, שיחליט אם לאמץ את עדותו של מי שהיה מעורכיו הראשיים של האתר, ואשר החליט, בשל נקיפות מצפונו, לחשוף את שהתחולל מאחורי הקלעים.
גיא כהן מסר בשם "בחדרי חרדים" בתגובה: דבריו של פוברסקי הם שקר וכזב, לא היו דברים מעולם.
די ל: הנהגה של שקר!