מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

"אלו שראו את הרבי - יציירו לעצמם את צורת פניו, במכל-שכן וקל-חומר ממה שנאמר בגמרא שרבינו הקדוש אמר, 'האי דמחדדנא מחבראי - דחזיתיה לרבי מאיר מאחוריו; ואילו חזיתיה מקמיה וכו'', ועד שמצינו בירושלמי ש'מקלו של ר' מאיר היתה בידו (של אחד מזקני גליל) והיא היתה מלמדתו דעת'. ועל-ידי התקשרות אל הרבי - בוודאי יתמלא כל ברכותיו".

דברים אלה אמר הרבי בשנת ההסתלקות של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, בהתוועדות ח"י באלול ה'שי"ת ('תורת-מנחם - התוועדויות' ה'שי"ת עמ' 149).

"יכולים גם עתה להכיר ולהרגיש"

ב'יחידות' משנת תשי"ב ('דעם רבי'נס קינדער' עמ' שעב) התבטא הרבי באוזני אחד החסידים: "כל אברך שראה את הרבי , צריך בכל בוקר... ללכת לפינה, לצייר לעצמו את צורת הרבי, וזה יתן לו חיות לעשות את כל מה שצריך".

יתירה מזו, אמר הרבי ('התוועדויות', שם עמ' 50-51):

גם אם בשעתו לא היתה אצלו הכרה והרגשה, מכל-מקום, יכולה להיות עתה - על-ידי ציור פני רבו הכרה והרגשה.

קודם לכן אמר הרבי (שם):

ישנם כאלה שאף פעם לא היו אצל הרבי. ישנם גם כאלה שבפועל ממש ראו את הרבי... פעמים רבות, אבל לא נפעל אצלם דבר, כך שלאמיתו של דבר לא היו אצל הרבי אף פעם, הם לא 'קלטו' ורק נדמה להם שראו את הרבי... יכולים גם עתה להכיר ולהרגיש, ואפילו אם עד עתה לא הכירו והרגישו. ומהעצות לזה - ציור פניו של הרבי. כל מי שהיה ב'יחידות' יצייר לעצמו את פני הרבי כפי שנכנס אליו ב'יחידות' ואלה שלא ראו את הרבי, יציירו לעצמם את פני הרבי באמצעות תמונה.

ציור פני הרבי הוא על-דרך ובדוגמת ראיית פניו, שיש בזה עילוי לגבי לימוד תורתו, בדוגמת מעלת הראייה לגבי שמיעה, וההתבוננות בציור פני הרבי תעורר אותם לבוא להכרה והרגשה ('דערהערן'), גם אם עד עתה לא הייתה אצלם הכרה והרגשה.

כוחות רעננים לעשיית טוב

עוד בחיים-חיותו של הרבי הקודם משגר הרבי תמונה של כ"ק אדמו"ר הריי"צ לאחד מידידי ה'מרכז לעניני חינוך', וכותב (אגרות-קודש, כרך ג, עמ' פא):

התמונה המצורפת בזה של כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א כביטוי להוקרתנו ותודתנו העמוקה לכם ידיד אהוב.

בוודאי מוכר לכם מאמר רז"ל (סוטה לו,ב) שראיית דמותו של אדם קדוש מעניקה כוח ללכת בדרכי התורה והמצוות. מאחל אני לכם שדמות דיוקנו של כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א תעניק לכם כוחות רעננים לעשיית ריבוי טוב.

אין הדבר תלוי אלא ברצון

כך אמר הרבי, בין השאר, בהתוועדות שבת-קודש פרשת ראה תשמ"ו ('התוועדויות' תשמ"ו, כרך ד, עמ' 311):

ביכולתו של אדם להיזכר בדברים שונים, אם ירצה להיזכר בדברים של מה בכך, או אפילו דברים חשובים כו', אלא שחשיבותם אינה מגיעה לחשיבות דזיכרון תואר פני רבו, ואם רק רוצה - יכול הוא לזכור תואר פני רבו, ועד כדי כך, שזיכרון זה יהיה באופן ד"כאילו... הוא עומד לנגדו".

קודם לכן הקדים הרבי:

אלו שזכו לראות את כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בוודאי יכולים לצייר לעצמם תואר פניו, באופן ד"יראה.. כאילו הוא עומד לנגדו", וגם אלו שלא זכו לראותו יכולים לצייר לעצמם תואר פניו על ידי ההסתכלות בתמונה, תמונה מדוייקת וכו', אשר, במידה ידועה יכול הדבר להתבטא גם על-ידי תמונה, ואין הדבר תלוי אלא ברצונו.

ראייה שפועלת "הולדה"

ביום ב' דחג השבועות ה'תש"נ ('התוועדויות' תש"נ, כרך ג, עמ' 286) הביא הרבי בקשר לתוכן דבריו בשיחה "דוגמה לדבר בעבודת האדם בזמן הזה":

אצל אלה שזכו לראות תואר פני כ"ק אדמו"ר נ"ע, וכן תואר פני בנו יחידו ממלא מקומו, כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (ועל-אחת-כמה-וכמה אלה שזכו לראות פני שניהם יחד) ומציירים במחשבתם תמונת פניהם... שמצווה לראות פני הרב, כמו שכתוב "והיו עיניך רואות את מוריך", כפי שזכו לראותם ב'יחידות' - שראייה זו פועלת עניין של הולדה, "תולדותיהם של צדיקים מצוות ומעשים טובים".

ביטול המניעות והעיכובים

ועוד התבטא הרבי (התוועדות שבת-קודש פרשת ראה תשמ"ו - 'התוועדויות' תשמ"ו, כרך ד, עמ' 311):

כש"צלם" של רבו, נשיא דורנו, עומד לנגדו - הרי כל המניעות ועיכובים כו' למילוי שליחות רבו מתוך שמחה וטוב לבב, או למילוי השליחות בכלל - מתבטלים לגמרי!

"מתוך התקשרות דציור פניו"

בשנים הראשונות הרבה הרבי לדבר על ציור פני רבו. להלן שתי התבטאויות כדוגמה ('התוועדויות' תש"י, עמ' 168):

על-ידי לימוד תורתו מתוך התקשרות דציור פניו, ודי ומספיק בזה שהרבי יעלה אותו אליו, היינו, שבהיותו בגוף עד מאה ועשרים שנה, יתעלה אל הרבי כפי שנמצא בשמי השמים, שהרי שמי השמים ישנו גם כאן.

ועוד (שם עמ' 92):

כאשר לומדים מאמר, שיחה, רשימה, או מכתב מהרבי, צריכים להתבונן ולהיזכר בהציור של הרבי כמו שעומד כנגדו.

"יציירו את פני הרבי, ויאמרו 'לחיים'"...

דיבורים חדים עוד יותר נשמעו מהרבי בליל שמחת-תורה תשי"א ('תורת-מנחם - התוועדויות' תשי"א, כרך ב, עמ' 44):

ידוע ש"אכל בי עשרה שכינתא שריא"... ומכיוון ש"שכינתא שריא" נמצא כאן גם הרבי... שכולם יקחו משקה, ויציירו את פני הרבי, ויאמרו לרבי לחיים... ויבקשו או אפילו ידרשו את קיום ברכותיו והבטחותיו.

וכדי שיהיו "כלים" לקבל הברכות וההבטחות - יקבלו על עצמם עניין מסויים לחיזוק ההתקשרות (אבל לא יכבידו על עצמם יותר מדאי).

בהתבוננות קלה יסור כל הפחד

"תסתכל בתמונתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר בעת שמרגישה חלישות רצונה הטוב ותזכור אשר גם הוא, בהיותו רועה אמיתי של ישראל, מסתכל בה בשעה זו. ויועיל להנ"ל" - כך נכתב בפתק בכתב-ידו-קדשו של הרבי לפלונית שהתאוננה על חולשה ובעיות ("חלישות רצונה הטוב").

ואחד מנכבדי החסידים (אגרות-קודש, כרך יב, עמ' רסו) שכתב לרבי כי פעמים הוא חש ב"ברקים ורעמים", נענה:

יבדקו את התפילין שלו וכן את המזוזות בדירתם, ויהיה בקירוב מקום אליו תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה ובפרט בזמנים שהנ"ל רגיל, ואז הרי גם בהתבוננות קלה יסור ממנו כל הפחד, מלבד האמור במאמרי רז"ל, שניתנו לפשט עקמומיות שבלב.

לומר ליצר - "הרבי מביט!"

וב'יחידות' לאחד (בסוף שנות הכ') אודות מחשבות זרות וכו' - "כי תאווה הוא לעיניים" - הורה הרבי: "תחזיק אצלך תמונה של הרבי ובשעה שנופלים לך מחשבות תאמר ליצר-הרע - הוא מביט!".

לפלוני שכתב לרבי על קשיים בשינה, יעץ הרבי (ז' באדר שני תשי"א; תרגום מאגרות-קודש, כרך ד, עמ' רו): "לדעתי, הייתם צריכים לבדוק את מזוזות הבית וקודם השינה ללמוד לפחות שורות אחדות בשיחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר ולצייר לעצמכם את פניו הקדושות עד כמה שאתם זוכרים, ואני מקוה בעזרת ה' שתבשרו לי את הבשורה שהשינה שלכם משתפרת".

סגולה לריסון התאוות

"בעת האכילה יהיה מונח לפניך תמונה של כ"ק מו"ח אדמו"ר" - כך הורה הרבי ('דעם רבי'נס קינדער' עמ' שעב) לאחד שהתאונן בפניו על שהוא אוכל ביתר תענוג ותאווה.

להעמיד ולחקוק בקרבם "כי גדול בקרבך" ויהיו עיניהם נשואות אל פני הקודש, הוד כבוד מרן ראש הישיבה שליט"א.

ברית המועצות זוטא...

עם הבדל פצפון: הם חיים בבועה דקיקה שעומדת להתפוצץ בכל רגע. הם אינם שלטון. אין להם מדינה. אין להם צבא. אין להם משטרה. אין להם בתי דין עם שיניים. לא כל מוסדות החינוך כפופים להם.