המלצרים החרדים משנים את התפיסות במגזר
במשך שנים החרדים בישראל נמנעו מלחפש תעסוקה בשורה של תחומים. כך למשל, לא היה ניתן למצוא כמעט חרדים שעובדים בתור זבנים, טכנאים, נהגי מוניות ואוטובוסים, פקידים, סבלים או סדרנים, מקצועות שנתפסו כ"עבודות לא מכובדות".

בקצרה⎙ הדפיס אחרי שנים שבהן הציבור החרדי ראה במלצרות או זבנות עבודות שמפחיתות מכבודו, יוצאים לאחרונה חרדים רבים לעבוד. התופעה מלמדת על צמיחתו של מעמד ביניים שמבקש להתפרנס בפשטות, ומוכן לעשות כמעט הכול.
המחבר מרדכי גולדמן פורסם יוני 29, 2015

כילד שגדל בעיר בני ברק והתחנך בישיבה בירושלים, אני זוכר את היום שבו ראיתי לראשונה נהג אוטובוס חרדי. זה היה בגיל 16 בערך. חרדי הלבוש בחולצה לבנה, נראה מחזיק בידו את ההגה הגדול של קו 11 הירושלמי, כאשר מרבית העוברים והשבים מסתכלים במחזה כעל חזיון פלאים. לפני שבועיים חשתי כיצד הדה-ז'ה-וו מכה בתודעתי, כאשר בשמחה משפחתית שנערכה בעיר בית שמש ראיתי לראשונה אברכים חרדים מהקהילה ששימשו כמלצרים, והגישו אוכל לאורחים באירוע.

למי שלא נולד וגדל כחרדי, המקרה הזה נראה כמשהו של מה בכך, אולם אם אנחנו רוצים להניח את האצבע על תהליכי עומק בחברה החרדית, המקרה הזה הוא לא פחות מניצן מפתיע, שמלמד כי התפיסות הישנות בנוגע לעבודה במגזר החרדי נמצאות בתהליך התפרקות מתמיד, כאשר תפיסות חדשות ממלאות את מקומן.

באופן כללי ניתן לומר כי בשנים האחרונות חל זינוק במספר הגברים החרדים העובדים. מנתונים שפרסמה הלמ"ס בתחילת השנה עולה כי אחוז התעסוקה בקרב חרדים זינק ב-2013 ל-56, כאשר ב-2011 הוא עמד על 50 אחוז ו-2002 שיעור הגברים החרדים המועסקים עמד על 40 אחוז בלבד. דו"ח שחיברו ציפי ירום וסמי שלמה מפרויקט 'דוסים', טוען כי שיעור הגברים המועסקים נכון ל-2014 עומד על 73 אחוז.

הרב הרשל קליין, מקים ארגון מפת"ח – מרכז פיתוח תעסוקה לחרדים, ופורץ דרך בכל הקשור לתעסוקת חרדים, מכיר בקושי של החרדים לעבוד בעבודות "לא מכובדות". "החרדים הם פיינשמקרים בכל הקשור לעבודה", הוא מסביר לאל-מוניטור. "כולם רוצים להיות אנשי עסקים ועורכי דין. זה נובע מכך שכבר בגולה הייתה הבנה שמי שלא 'תלמיד חכם' הוא נחות מבחינה חברתית, ולכן כשעלו לארץ אנשים אמרו 'אם אתה כבר עוזב את הגמרא, לפחות אל תעסוק בעבודת כפיים בזויה ותהפוך לפּויער ('איכר' באידיש, כינוי מזלזל בבני מעמד הנמוך – מ"ג), אלא תעסוק בעבודה מכובדת'".

חשוב לציין כי התפיסות הללו בנוגע לעבודה, מאפיינות בעיקר את המגזר החרדי בישראל, ולא את התפוצה החרדית באירופה ובארה"ב, שם ניתן לראות יהודים חרדים עובדים כמעט בכל עבודה אפשרית, ולא מכירים את הסטנדרטים של "המכובדות" שקיימים בישראל. לפי הערכות שונות, שיעור החרדים המועסקים בארה"ב ובאירופה עומד על כ-90 אחוז. "מהבחינה הזו אנחנו צריכים ללמוד מהחרדים בתפוצות", טוען הרב קליין. "אנשים עובדים שם בכל תחום שניתן להעלות על הדעת, ואף אחד לא רואה בכך פחיתות כבוד. היוזמה של המלצרים אומרת שאנחנו בהחלט בכיוון הנכון".

"אני לא חלמתי בחיים שאהיה אי פעם מלצר בחתונות ובבר מצוות", אומר שעיה פ' מבית שמש, בן 34, נשוי ואב לשישה שעובד במלצרות. "תמיד עשו את זה סטודנטים חילוניים או דתיים לאומיים, וראיתי בזה את התגלמות הביזיון. אבל ההסתכלות שלי השתנתה לגמרי. היום אני עובד תמורת 45 שקל לשעה. מדובר בדרך כלל בארבע שעות לאירוע. זו תוספת הכנסה יפה בשעות הערב לעבודה קלה בתוך הקהילה".

ארגון המלצרים החדש הוקם על ידי עסקן מוכר בעיר בית שמש, ומחזיק כשלושים מלצרים ומלצריות, כולם מתוך הקהילה. הוא מספק שירותים לריכוזים החרדיים בכל רחבי הארץ. שעיה מספר כי מגיעות אליהם עשרות פניות בחודש מצד אנשים המבקשים להזמין את שירותי המלצרות שלהם. "אני רואה שיש רבים שרוצים לפרנס אנשים מתוך הקהילה. רואים בזה אחווה מיוחדת. אף אחד לא מסתכל עליי כאילו אני נותן שירות לא מכובד, אנשים אומרים תודה ומחמיאים על האומץ", הוא מספר.

שמעון, שהזמין את שירות המלצרים החרדים בבר-המצווה של בנו, שמח מאוד על התופעה. "בפועל זה עולה לי יותר מאשר מלצרים שאינם חרדים", הוא אומר. "להם אני משלם 30 לשעה, ולחרדים אני משלם 45. אבל אני עושה את זה בשמחה גדולה, כי אני יודע כמה הם צריכים את הכסף ואיזה מאמץ זה מבחינתם, ולדעתי אין בזה ביזיון. אנשים כל הזמן אומרים 'איך היינו טיפשים ולא עשינו את זה עד היום'".

אבי קינד, הבעלים של חברת 'ארץ חמדה', שעוסקת בשיווק פירות וירקות ומעסיק צעירים חרדים, מזהה בשנים האחרונות פתיחות של הציבור החרדי בנוגע לעבודה מסוג זה. "ב-14 השנים האחרונות ניסינו לגייס פעמים רבות עובדים מהמגזר החרדי, אולם קיבלנו מעט מאוד פניות", הוא אומר. "אפשר לומר שבשלוש-ארבע השנים האחרונות משהו משתנה, ואנחנו מזהים שינוי בהתייחסות, והיענות גבוהה יותר בקרב הציבור החרדי לעבודות מסוג זה".

השינוי המיוחד הזה מסמל את יציאתם של הגברים החרדים לשוק העבודה, ושינוי של אופי חברת הלומדים. מחברה סגורה שקידשה אך ורק לימוד תורה - לחברה שפתוחה גם לעבודה. מאידך, השינוי מלמד על יציאה מהגטו התודעתי תוך בחירה להישאר בגטו הקהילתי. כלומר, משילים דעות קדומות בנוגע לעבודה, אבל בוחרים להישאר ולעבוד בתחומי החברה החרדית – שילוב שמבחינת רבים הוא אידיאלי מכיוון שהוא משמר את הקהילתיות הישנה.

נקודה נוספת: התופעות הללו הן תוצר ישיר של המצוקה הכלכלית הקשה שהציבור החרדי חווה בעשור האחרון. לפני נתוני דוח הוועדה למלחמה בעוני (דוח אלאלוף) 53 אחוז מהמשפחות החרדיות נמצאות מתחת לקו העוני. התופעה הזו מלמדת על צמיחתו של מעמד ביניים, שמבקש להתפרנס בפשטות ומוכן לעשות כמעט הכול, כולל למלצר באירועים, כדי לפרנס את משפחתו.

****
מרדכי גולדמן, עיתונאי חרדי, משמש בשנים האחרונות כפרשן המדיני והצבאי של היומון החרדי 'המבשר'. גולדמן הוא בוגר ישיבות חרדיות ומסלול הוראה בהלכה, וכן בוגר מסלול התנדבות לשירות אזרחי-לאומי. במקביל, למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הוא מרצה בפני תלמידי ישיבות על התהליך המדיני ועל צה"ל, ומייעץ לחברות וארגונים בנוגע לציבור החרדי.