ציטוט:
"מתחילתו ובמשך כל שנות קיומו הפך יתד נאמן לדופק של הציבור החרדי".
דהיינו: גם בחמש עשרה שנה שבהם "נשלט" ע"י נתי גרוסמן שהתברך ע"י הגראי"ל כבר אז בברכת "ימח שמו וזכרו", ואנשי הגראי"ל לחמו נגדו כל השנים והכריזו מעל כל עץ רענן שהעיתון לא מייצג את דעותיו ואף לוחם בהם."אליו היו צריכים להתייחס תמיד הן רודפי היהדות ובודאי אוהביה".
אוהבי היהדות התייחסו ליתד באהדה, ואלו שהתייחסו אליו בשנאה ותיעוב היו רודפי היהדות - מדובר כנראה גם על אנשי הגראי"ל והגרח"ק והגרנ"ק והגרי"ג וכו'....
"את הכח הזה לא הביאו ליתד רק מעשים ואנשים שכולם זכורים לטובה
קרי: כולם כולל הגרב"ש דויטש, הגר"צ פרידמן, רנ"ז גרוסמן, ר"י לבין, ר"י ויין...
"אלא הרגשתם של רבבות בני התורה שזהו המקום בו מתקתק סדר היום של מרנן ורבנן זצוק"ל ויבדלחט"א"
דהיינו, שמי שהרגיש שהעיתון לא מבטא את דעת רבותיו, זה הוכיח שהם לא בכלל "מרנן ורבנן זצוק"ל ויבדלחט"א".
זה כולל את אנשי הגרמי"ל, הגראי"ל, הגרח"ק, הגרנ"ק, הגרי"ג, סלבודקה, ועוד...
"זוהי הבמה הבלעדית לשמוע ולהשמיע את מה שבראש מעייניהם של תופסי התורה ובעלי תריסין".
ומי שלא שמע שם את דעת רבותיו, אינו שייך לתופסי התורה ובעלי תריסין. זו היתה הבמה הבלעדית, האחת והיחידה...