ב. כשהרב שך הקים את דגל הוא שבר את טאבו של השליטה של גור על הציבור החרדי. עם זאת, עדיין היא נשארה שולטת על המפה כשרק הציבור הליטאי נשמט ממנה והקים לעצמו עיתון מוסדות מפלגתיים. (ואם לא שברגע האחרון חזרו בהם מספר חסידויות מההצטרפות לדגל, זה היה יכול להיות הרבה יותר מזה, אבל זה לא הנושא כרגע).
למעשה כך זה נמשך במשך שנים שאגו"י, קרי חסידות גור, יחד עם דגל, מובילים את הסדר יום בציבור החרדי האשכנזי. אמנם בגלל זקנותם של מנהיגי הציבור הליטאי היה להם איזו יתרון בהובלה, עם זאת זה היה בשיתוף פעולה הדוק. כל זה נמשך עד ליום שאחרי כשלונו של פרוש בריצה לראשות עיריית י-ם, או אז הגראי"ל נתן בעיטה הגונה לגור תוך כדי חיבוק חם לשלומי אמונים. וכך נוצרו להם דילים ושיתופי פעולה עם שלומי אמונים שייתרו את גור במפה הפוליטית, ועיני ליצמן רואות וכלות.

ג. עם פרוץ המשבר הליטאי גור מיד זיהו הזדמנות פז, לנסות ולהוריד מכוחה של דגל, ואכן הם הכניסו כמה מכות כואבות מתחת לחגורה, אולם כל זה לא הועיל להם מאום. הסיבות לכך הם כמובן הדיל של פרוש עם חזו"א 5, שהיה אדוק שיותר בעיקר בגלל שפרוש היה תלוי בחבל הטבור בהם וגם בגלל שכך זה נתן לחזו"א 5 יתרון על גור. וכשנצרף לזה שגם בעלז הורידו את ראשם כל הזמן בפני הגראי"ל (עיי' ערך מסע האדמורי"ם), התמונה המתקבלת שאגו"י למעשה לא תפקדה ולא יכלה להוביל שום מהלך מפני שדגל דאגו לעשות כל הזמן הפרד ומשול.

ד. בנוסף למה שאגו"י לא תפקדה, גם המועצת שלהם חדלה מלתפקד עם הזמן, מה שגם קלקל להם בהובלת ההנהגה ואכמ"ל. במשך כל השנים פרוש דרש שוב ושוב שיש צורך להחיות מחדש את המועצת, פרוש ראה בזה הזדמנות לעשות במועצת שימוש נגד גור, גור כמובן התנגדו, עד שלפני כשנתיים הצליח האדמו"ר מויזניץ לאחר מאמצים מרובים להחיות מחדש את המועצת של אגו"י. (לא מאומת אצלי, אבל אומרים שהאדמורי"ם של חסידויות קטנות אין להם זכות הצבעה בקבלת ההחלטות, אלא רק להשמיע את דעתם). מני אז המועצת החלה להתכנס לעיתים תכופות, ולאחרונה יותר מזה, ולנהל דיונים בנושאים שעל סדר היום. דא עקא שעדיין היו אדמורי"ם ובראשם האדמו"ר מבעלז שראו צורך להתחשב בכל צעד ושעל עם הגראי"ל, ולכן עדיין היה חסר להם שיניים.

ה. וכאן אנו מגיעים לשינוי הגדול מבחינת גור. כאן בפרשייה (ואם נעקוב נראה שזה התחיל בטפטוף כבר קודם) בעלז החלה לגלות עצמאות בהליכה עד הסוף ללא התחשבות, כשליצמן משמש כלוביסט לטובת אייכלר ועומד בחוד החנית בשביל בעלז, וכל המועצת ללא יוצא מן הכלל מגבה את המאבק. אין דבר יותר טוב מזה בשביל ליצמן. כמובן שיש לו עוד קצת דרך בשביל היעד הסופי, אבל הוא כבר עומד על דרך המלך.

ו. וכהמשך לזה, לקינוח, מה שנראה, שחסל סדר הדילים של פרוש עם חזו"א על חשבון אגו"י. לא יודע אם פרוש אכן כבר נתן את הסכמתו למהלך שהתפטר עם חקיקת החוק הנורווגי תמורת איזה דיל נוסף במשפחה, אבל כך סיפרו לנו. אולם כעת כשהמועצת של אגו"י החלה לנהל את ענייניה, היא תמנע מפרוש לספסר במנדט ששייך לאגו"י תמורת גו'ב פנימי ובזה להחליש את כוחה של אגו"י בהצבעות בסיעת יהדות התורה וכן בעוד עניינים.
וכך יוצא שדווקא מי שרצה בכל מאודו במשך כל השנים להחיות את המועצת ולנצלה לטובתו, דווקא הוא עומד להנזק מכך.