ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ אורי מקלב התכנסה לדיון בנושא העצמת ירושלים כעיר מדע וטכנולוגיה, בהשתתפות ראש עיריית ירושלים ניר ברקת.

ברקת הציג למשתתפים את תכנית 2020 – תכנית החומש לתחרותיות וצמיחה כלכלית בירושלים ואמר: "בכל תולדות עם ישראל כשהייתה פריחה כלכלית הייתה גם פריחה תורנית. זה מה שקורה בירושלים בשנים האחרונות. אנחנו הגדרנו שני תתי תחומים שבהם ירושלים מתמקדת, שילוב של תיירות ותרבות, והשני רפואה ומדעי החיים.

את מה שנרצה לעשות בחומש הבא הצגנו לממשלת ישראל ואנחנו עובדים עם המשרדים הרלבנטיים על מנת לאשרר את התכנית. אנחנו דוחפים חזק את נושא התיירות, האקדמיה, ההייטק ורפואה ומדעי החיים. יחד עם זאת, אנחנו מתמקדים במידיה והקולנוע ומגזר שלישי שקשור ליצירתיות.
מה שמזין את שניהם תלוי באיך מתכננים את המרחב הפיזי בעיר וקהילה מול עסקים ומגזר שלישי. התהליך הקהילתי בירושלים הוא מאוד חזק ואנחנו מפתחים אותו. חשוב לנו לשלב בתהליך את המגזר החרדי והערבי.
בתחום הבריאות ומדעי החיים אנחנו מתכוונים להרים מכון מחקר אח לזה שקיים בבוסטון. מתכננים הקמת מרכזי מצוינות ולהמשיך להשקיע בתשתיות של חברות קיימות ולעודד מעבר של חברות לירושלים.
בתכנית ירושלים 20/20, אנחנו רוצים לראות הכפלת הסטודנטים והתעשייה, היעד שלנו אנחנו רוצים שרבע מהסטרטאפים שמגיעים לישראל יבחרו להיות בירושלים. אנחנו מרמים ליד האוניברסיטה העברית מאות אלפי מטרים לתעשיית הייטק שתאפשר נוחות של קרבה לאוניברסיטה. אנחנו מעניקים תמריצים לחברות קטנות ובינוניות. אנחנו רוצים לא רק שישרדו אלא שיתפתחו יצמחו ויתקבעו בירושלים.שמנו למטרה לפחות חמש חברות עוגן בין לאומיות של למעלה מ500 עובדים.
אם בחומש האחרון הדגש שלנו היה על התעשייה, הפעם אנחנו הולכים על שיתוף פעולה גם עם בתי החולים, שהם תשתית קריטית, כנ"ל לשיתוף עם האוניברסיטה. התובנה שלנו שאם חלילה יהיו קשיים להדסה/שערי צדק/ האוניברסיטה, המודל שלנו יכול קרוס.
אנחנו רוצים לנצל את העובדה שיותר צעירים בוחרים להישאר בירושלים ורוצים להאיץ אץ התהליכים החיובים. אני מאמין שבימים הקרובים ננעל תקציב עם האוצר ומשרד רוה"מ.
יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב, ששימש בעבר כסגן ראש עריית ירושלים אמר: "לחיזוק הכלכלי יש חשיבות מאוד גדולה. זה חשוב גם לתושבים כמקום שאפשר לחיות ולהתפרנס בו.
סייענו לירושלים בלא מעט דברים, בייחוד במאבק בשנה שעברה לשמירה על בית החולים הדסה. המוסדות הרפואיים והתעשיות הטכנולוגיות בירושלים חשובים לעתידה של העיר, וניתן להשתמש בכוח הזה כדי לחזק את העיר ולמנוע גם הגירה שלילית.
העובדות החרדיות בתעשיית ההי-טק בירושלים הן עובדות חרוצות ומסורות, מצטיינות עם מוסר עבודה גבוה. עם זאת, יש אלפי עובדות חרדיות בעלות השכלה מתאימה שלא עובדות בתחום שלהן – למשל בעלות הכשרה של מתכנתות שעובדות כבודקות תוכנה. יש אלפי עובדות בעלות השכלה מתאימה וצריך לחדד את השילוב שלהן".
ח"כ אראל מרגלית: אני רוצה לברך ולומר מנקודת מבט של מי שעבר מיזמות לכנסת, ירושלים הייתה מודרת מבחינת ההשקעות ובשנים האחרונות יש סוג של רנסנס. זה סגנון אחר מהסטארטאפים של תל אביב וזה יוצר אווירה מאוד מעניינת. חלק מהפרויקטים יותר נוגעים למרכז העיר מה שותן למרכז העיר צביון, יחד עם התרבות. האוניברסיטה העברית גם נפתחה לתוך העניין הזה וזה יפה מאוד שהיא יוצאת קצת מגבולותיה.
אנחנו מנהלים קרב בלימה על רשות השידור, יש פה המון אנשים וידע, השידור וכל ההפקות התחילו מירושלים. רוצים להוציא אותה מהעיר וצריך לדאוג לכך שהיא תישאר בירושלים. זה נורא חשוב שהיא תהיה במקום פתוח ונגיש.
חלה תמורה אדירה בנושא של החרדים, הקהילה החרדית עוברת לכל הנושא של הפרנסה והטכנולוגיה וזה ישפיע על העיר בצורה דרמטית. אנחנו רואים את המודלים שעובדים במקומות אחרים.אם אנחנו נשדר שזה יכול להיות מרכז מצוינות גם למגזר הערבי וניתן לו את הסיכוי זה דבר אדיר, זה win win.
ח"כ רחל עזריה: טוענים שבשנות ה90 היו אנשים עם תעוזה ועכשיו אנחנו גם צריכים את אותו סוג של תעוזה. ברשויות המקומיות יש את המקום לתעוזה הזו. עשינו מאמץ גדול להביא מפעלים לירושלים, צריך גם לחזק את מה שקיים בירושלים כדי להביא אותם לרמה שאנחנו רוצים.
מקום שבו אנחנו עדיין לא מגרדים את האפשרויות זה בתי הספר והתיכונים. לפי נתונים של הצבא, בירושלים יש אחוז גבוה של גאונים. מסתבר שיש לנו נכס ואם נעבוד בשלב מוקדם בבתי הספר, כך נרוויח ונייצר חיבור לעיר והזדמנויות לתלמידים בירושלים שאין להם במקומות אחרים.