בשלוש התובענות, אותן הגישו צרכנים, נטען כי השימוש במילה "שוקולד" על ידי תנובה, בשמות המוצרים "קרלו שוקולדה" ו"מיני קרלו" מטעה ומפר חוק. כן טענו את אותן טענות לגבי הקטנת המילה "בטעם" ביחס למילה "שוקולד" במוצרים "מעדן תנובה בטעם שוקולד 3%", "מעדן תנובה בטעם שוקולד לבן 3%", "מעדן תנובה בטעם שוקולד 0%" ו"מעדן תנובה בטעם שוקולד בננה 0%".

לא עמדה בתקנים והקטינה את המלה "בטעם"
לטענתם, במעדני קרלו, תנובה הפרה את סעיף 104 "איסור הטעיה" בתקן ישראלי 36 - שוקולד, התשנ"ו-1996, הקובע כי אין לכנות מוצרים שהתקן לא חל עליהם, בשם "שוקולד". לטענת הצרכנים, תקן השוקולד לא חל על מעדני החלב האלה של תנובה, שכן לא מדובר במוצרי שוקולד, ואין הם מכילים שוקולד כהגדרתו בתקן. כמו כן, טענו שתנובה הפרה את תקן ישראלי 1145 - סימון מזון ארוז מראש, התשס"ב-1982, שכן "סימנה את המוצרים באופן מטעה אשר אינו מתאר נכונה את מהות המזון", כך נטען. בכך, הטעתה את ציבור רוכשי המוצרים וגרמה להם נזק ממוני ועוגמת נפש. הם גם האשימו אותה בתרמית, רשלנות והתעשרות שלא כדין.

עוד טענו שהכיתוב על גבי אריזות המוצרים 'מעדן תנובה בטעם שוקולד 3%', 'מעדן תנובה בטעם שוקולד לבן 3%', 'מעדן תנובה בטעם שוקולד 0%' ו-'מעדן תנובה בטעם שוקולד בננה 0%' נעשה באופן מטעה ובניגוד לדין, בשל השוני בגודל הכיתוב בין המילה 'בטעם' לבין המילה 'שוקולד', וכן בשל תמונת קוביית השוקולד המופיעה על גבי גביעי המוצרים, אשר יש בה לטענתם כדי להטעות את ציבור הצרכנים.

בטעם שוקולד במקום שוקולד

השופטת יעל וילנר, ביקשה מהצדדים להגיע להסכם פשרה ואישרה אותו. הוסכם שתנובה תשנה את הסימון על אריזות המוצר "קרלו שוקולד" ל-"קרלו בטעם שוקולד". תנובה תשנה את הסימון על אריזות המוצר "מיני קרלו" כך שבמקום הכיתוב "מכיל 8 מעדני שוקולדה" יסומן "מכיל 8 מעדנים בטעם שוקולד" ובמקום הכיתוב "מארז 8 יח' שוקולדה" יסומן "מארז 8 יח' בטעם שוקולד". שינוי זה ייעשה תוך 8 חודשים מיום קבלת החלטה המאשרת את הסדר הפשרה.

כן הוסכם שתנובה תשנה את גודל האותיות על אריזות המוצרים "מעדן תנובה בטעם שוקולד 3%", "מעדן תנובה בטעם שוקולד לבן 3%", "מעדן תנובה בטעם שוקולד 0%", "מעדן תנובה בטעם שוקולד בננה 0%" באופן שבו המילה "בטעם" תיכתב באותו גודל ובאותו הדגש כמו המילה "שוקולד". גם שינוי זה ייעשה תוך שמונה חודשים מיום קבלת החלטה המאשרת את הסדר הפשרה.

ובנוסף, תנובה תתרום תוך שנה מוצרים המיוצרים על ידה בשווי של 100 אלף שקל לעמותת "מגדל אור" במגדל העמק (מוסדות הרב גרוסמן).

חברי הקבוצה המיוצגת בתובענות הוגדרו ככל הצרכנים שרכשו ו/או צרכו את המוצרים ב-7 השנים קודם הגשת הבקשה. מדובר בפיצוי קטן לעומת מה שדרשו המבקשים לתבוע. סך הכל, שלושת הצרכנים ביקשו כי סכום הפיצוי לא יקטן מ-515 מיליון שקל: בתביעה אחת דרשו 216,930,000 שקל; בתביעה שנייה דרשו 43,155,000 שקל; ובתביעה השלישית דרשו פיצוי לצרכנים בגובה 254,973,600 שקל.

תנובה: עובדה שהצרכנים לא החזירו את המעדנים

תנובה טענה בתגובה, כי יש לדחות את הבקשות לתביעה. בין טענותיה, כפי שפורטו בפסק-הדין: סעיף 104 לתקן השוקולד אוסר שימוש במילה "שוקולד" רק כשם יחיד למוצר שהתקן אינו חל עליו. לפיכך, אין מניעה לעשות שימוש במילה "שוקולד" במסגרת כינוי לכל מוצר מזון אשר יש לו מראה, טעם וריח של שוקולד, אף אם אין בין רכיביו שוקולד כהגדרתו בתקן. כמו כן, רשימת הרכיבים סומנה כדין על גבי המוצר, שכן היא אינה כוללת רכיב השוקולד המוגמר (להבדיל מרכיביו כמו קקאו או סוכרוז אשר סומנו כראוי), לכן אין פה הטעיית צרכנים; גם אם נפל פגם באריזות, מדובר בעניין של מה בכך שאינו מצדיק אישור בקשת תובענה ייצוגית.

עוד טענה תנובה כי הצרכנים לא הוכיחו נזק ולא הוכיחו קיומה של קבוצת צרכנים שניזוקה. בנוסף טענה כי המבקשים לתבוע צרכו את מעדני החלב ולא השיבו אותם לחברה. עקב כך, נראה שלא נגרם להם נזק ממוני. באשר לטענות לעוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה (בזכות לקבל את כל המידע לפני הבחירה), טענה תנובה כי המבקשים לתבוע לא הוכיחו זאת.

עורך הדין הגיש 20 תביעות באותו נושא

במסגרת הסדר הפשרה, הוחלט כי תנובה תשלם לכל אחד משלושת הצרכנים שתבעו 4,000 שקל תוך 60 יום, ולעורך-דינם ג.משעלי 43 אלף שקל בתוספת מע"מ.

היועץ המשפטי לממשלה לא התנגד להסכם למעט הערה שתנובה אינה רשאית לזקוף את התרומה שהושגה במסגרת הסדר הפשרה כתרומה פילנטרופית, שכן מדובר בתחליף לפיצוי אשר נועד לחברי הקבוצה. הוא גם התנגד לשכר הטרחה של עורך הדין ג.משעלי, "במיוחד נוכח העובדה כי בא כח המבקשים הגיש למעלה מ- 20 תובענות ייצוגיות בנושא סימון מוצרי מזון במילה 'שוקולד', ומשום כך סביר שמידת ההשקעה אשר נדרשה ממנו בתביעות בענייננו קטנה יחסית".

השופטת הפחיתה את שכר הטרחה לעור-הדין ל-30 אלף שקל. השופטת אישרה את הסכם הפשרה בעיקר בשל הקושי לאתר את חברי הקבוצה הראויה לכאורה לפיצוי על-ידי תנובה.