קבוצות הנייעס הן כלי נשק והאצבעות של כולנו קלות על ההדק • לפני שאתם חושבים להפיץ תמונות של אסון או שמות של פצועים והרוגים, תחוסו על כבוד הנפטרים, תחשבו על המשפחות שלהם • הודעה אחת יכולה להרוג משפחה שלמה
בניהו יום טוב
י"ב אב התשע"ה / 28.07.2015 21:10

אילוסטרציה. למצולם אין קשר לכתבה
0
עד כמה היה מזעזע אתכם להתבשר על מות קרובתכם באמצעות תמונה של גופה מרוסקת שרצה בקבוצות וואטס-אפ?

לי זה קרה היום.

על השפל של קבוצות הנייעס כתבתי לא פעם. חוץ מלשון הרע, רכילות ושנאת חינם – אין בהם שום תועלת.

לפני מספר חודשים התבשר בחור על מות אחיו שנהרג בתאונת דרכים באמצעות תמונה שהופצה בקבוצות.

זה זעזע אותי: המחשבה על הבחור שמקבל תמונות של הרוג מתאונת דרכים ומגלה פתאום שזה אחיו – לא נתנה לי מנוחה. כתבתי על זה, אבל לא ידעתי עד כמה מהר זה יגיע גם אלי…

כל מי שמכיר אותי יודע שמלבד קבוצה אחת של חברי לספסל הלימודים וקבוצות משפחתיות וטכניות, אין לי קבוצות נייעס בוואטס-אפ.

אני מתנזר מהן, מתרחק כמו מאש.

אחר הצהרים קיבלתי בקבוצת הלימודים סדרה של תמונות עם הכיתוב: 'עכשיו באשדוד, בחורה חרדית קפצה אל מותה מחלון המשרד'.

מה לא היה שם בתמונות? המגדל, החלון ממנו קפצה, התיק שלה, זירת האירוע, המפנים, כוחות ההצלה, והגופה מכל זווית אפשרית.

הזדעזעתי.

מחקתי מיד את התמונות.

דקה לאחר מכן, קיבלתי את אותה סדרת תמונות לפרטי עם שם הנפטרת וכתובתה – ובהודעה נוספת: ' היא מאשדוד, מכיר?'

חשכו עיני!

זו קרובת משפחתי שגרה בשכנות להורים שלי.

מיד התקשרתי להורי, לברר אם זה נכון. אבא שלי שאל בהלם: 'איך אתה יודע מזה? אנחנו מחפשים את האבא, הוא לא בבית ועדיין לא הודיעו לו!'

קולטים?

האבא עדיין לא קיבל את הבשורה, אבל המוני בית ישראל כבר דנים בנסיבות שהובילו להתאבדות.

מיד הפצתי את ההודעה המצולמת. דאגתי שזה ירוץ בכמה קבוצות, בתקווה שמשפחתה הקרובה לא תיחשף לאסון באמצעות קבוצות הוואט-סאפ.

חברים, זה יכול לקרות גם לכם.

קבוצות הנייעס הן כלי נשק והאצבעות של כולנו קלות על ההדק.

לפני שאתם חושבים להפיץ תמונות של אסון או שמות של פצועים והרוגים, תחוסו על כבוד הנפטרים, תחשבו על המשפחות שלהם, תחשבו שהם קרובי משפחתכם.

נכון, קשה להתגבר על יצר הסקרנות, ובעולם הוירטואלי 'מהירות המידע' זה שם המשחק. אבל כשמדובר באסונות, הודעה אחת יכולה להרוג משפחה שלמה.

היום זה הייתי אני, מחר (אני לא רוצה ש)זה יגיע גם אליכם.

• מקור: http://www.ch10.co.il/news/189952/#.VbftmvneEys

בר רבינוביץ | שני, 03 אוגוסט 2015 22:25

בשבוע שעבר נפטרה בנסיבות טרגיות ל. ז. ז"ל צעירה בת 27 מאשדוד לאחר שנפלה מבניין הK טאוור במרכז העיר. דקות ספורות לאחר מכן, המידע ותמונות קשות לצפייה הופצו שוב ושוב בקבוצות הוואטספ ברחבי הארץ. המידע שהועבר הגיע גם אל החברים של המשפחה מאשדוד שהתקשרו והגיעו לנחם את המשפחה עוד בטרם המשפחה ידעה על הטרגדיה שפקדה אותה.

כעת המשפחה החליטה לדבר, לפנות אל מי שצילם את התמונות ולכל אדם שהחליט להעביר את התמונות והמידע הלאה. "אנחנו כמשפחה שאיבדה את הבן האדם האהוב שלנו, את אחותנו שהיתה אהובה ואוהבת, קיבלנו את ההודעה על הטרגדיה, מגורמים חיצוניים. זאת אומרת ששכנים ומכרים סיפרו לנו שהיא נפטרה" מספרת אחותה של המנוחה ומוסיפה "אנשים יכולים להגיד 'אני לא הראשון שתיעדתי, לא אני זה שהפצתי את זה ראשון' אבל לא, זה לא נכון. כל אחד שהעביר את התמונה חייב לדעת שהוא עשה עוול גדול למשפחה שלמה. המוות הוא מספיק טרגי ואנחנו צריכים להכיל אותו. סוג מוות כזה צריך הכנה של אנשי מקצוע ושל שוטרים או אנשים שמבינים בתחום. למה אנחנו צריכים לקבל את זה בהפתעה כשמספיק כואב לנו?"

עוד מספרת האחות בכאב על עצם צילום התמונות הקשות "אם זה היה מוות אחר כמו מחלת הסרטן היו מצלמים? הייתם מצלמים את הקרובים שלכם עומדים למות עד שהם נופחים את נשמתם? זה נשמע נורמטיבי? זה פשוט הזוי".
המשפחה פונה באופן אישי אל הצלם ומבקשת שיתנצל על העוול הגדול "הצלם עשה מעשה נורא. הוא צריך לבוא ולהתנצל באופן אישי בפני ההורים ובפני כולם. אנחנו רוצים שהוא יגיע להתנצל. אבל התביעה לא רק על הצלם אלא על כל אחד ואחד שהפיץ את התמונות. כל אחד צריך לעשות חשבון נפש עם עצמו. ברגע שמי שצילם העלה את זה לקבוצת וואאצספ, כל אחד היה צריך לחשוב אם להעביר את הלאה".

אם זה לא מספיק, במשך שעות התרוצצו בקבוצות הוואטספ שמועות שיקריות על המנוחה שפגעו בכבודה. "בפעם הראשונה בחיי ישבתי בשבעה וידעתי מה זה אובדן .אני יכולה לומר שזה מספיק קשה ואנחנו צריכים להתמודד גם בעוד זירות. אם אפשר שכל אחד יקבל על עצמו להפסיק להיות זה שמבשר את הבשורה".

על האובדן הקשה מספרת האחות "המשפחה מאד קשורה ומלוכדת. הדבר היחיד שמעודד אותנו הוא שה' נתן וה' לקח אז יהי שם ה' מבורך. אנחנו משתדלים להתחזק באמונה ובאהבת ה'. אם היא הלכה לשם כנראה שזה המקום הכי טוב לה. אנחנו מצטערים על האובדן ושל. לא נשארה איתנו. להיות משפחת שכול זה מאד קשה. עוד יותר קשה שמוסיפים על הקושי הזה".

על ל. ז"ל מספרת המשפחה כי היא "היתה מוכשרת, פעילה, תמיד מאה בהכל, פרפקציוניסטית, מלאה בחוש הומור, שמחה, משמחת את הזולת ואוהבת את כולם ללא הבדל".

לסיכום המשפחה מבקשת להודות למשטרת אשדוד שפעלה ברגישות באירוע הטרגי "פה המקום לשבח את המשטרה. הם לא הגיעו לבית עם הניידות כי אנחנו גרים באזור חרדי. ההתנהלות והרגישות שלהם למצב ראויה לשבח. אנחנו מודים לכל האנשים שחיבקו ועזרו לנו והכל לזכרה של אחותנו האוהבה".