מסכת נדרים דף סד ע"ב"ורבא אמר: אם כן, אין נדרים נשאלין לחכם".
פירש המפרש:
"אין נדרים נשאלין לחכם - שאומר בלבו מה לי לילך אצל חכם לא צריכנא דודאי מותר הוא דכל כך הנאהו ומתירו הוא בעצמו והתורה אמרה לא יחל דברו הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלים לו".
פירוש, שעל המשנה במסכת חגיגה דף י ע"א "היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמכו", אמרו בגמרא: "תניא, רבי אליעזר אומר: יש להם על מה שיסמכו, שנאמר... אמר רב יהודה אמר שמואל: אי הואי התם אמרי להו: דידי עדיפא מדידכו, שנאמר לא יחל דברו הוא אינו מוחל, אבל אחרים מוחלין לו". ופירש המפרש שצריך בדוקא שיתיר אחר.
אבל תוספות פירש:
"אין נדרים נשאלין לחכם - אם פותחין בכבוד המקום בלא חרטה אחרת כל אחד ואחד יתיר נדרו בפני עצמו ואתי לזלזולי".
משמע שמעיקר הדין יכול אדם להתיר לעצמו.
ראיה לדבריו, שלעיל אמרו בדף כב ע"ב שרב סחורה שרא לנפשיה, וכן בדף כג ע"א אמרו שרבי ישמעאל בר רבי יוסי התיר לעצמו.
ולפיכך יש לפרש את דברי רב יהודה אמר שמואל: "הוא אינו מוחל, אבל אחרים מוחלין לו", דלאו דוקא אנשים אחרים. אלא "הוא אינו מוחל" בהיותו בדעתו הראשונה כבשעת נדרו, אבל אחרים מציעים לפניו דעת אחרת, והוא הדין חכם לנפשיה.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
